דבר תורה לראש השנה התשע"ח
בראש השנה אנו קוראים מִסְפַר סיפורים מהתנ"ך – גם מהתורה וגם מהנביאים
- היום קראנו מהתורה על גירוש הגר וישמעאל ומחר נקרא על עקידת יצחק
- ובהפטרה של היום קראנו על חנה ועל הבשורה שיוולד לה בן ושמו שמואל
יש מִסְפַר פירושים על הסיבה לבחירת בקריאות אלו ע"י חז"ל, אך הייתי רוצה להציע אלטרנטיבה אחרת היום, והיא, שבכל אחד ואחד מהסיפורים מדובר בכישלון
האם אברהם באמת היה צריך לגרש את הגר וישמעאל בצורה כל-כך אכזרית?
- נכון כתוב: "וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר מְאֹ֖ד בְּעֵינֵ֣י אַבְרָהָ֑ם". המדרש אפילו מוסיף: "עֹצֵ֥ם עֵינָ֖יו מֵרְא֥וֹת בְּרָֽע". אך בכל-זאת הוא ראה בגירוש הגר וישמעאל את רצון האל אשר אמר: "אַל־יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֙יךָ֙ עַל־הַנַּ֣עַר וְעַל־אֲמָתֶ֔ךָ"
- והמדרש מנסה להצדיק את מעשהו ע"י סיפור:
"בְּאוֹתָהּ הַלַּיְלָה נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אָמַר לוֹ, אַבְרָהָם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהָיְתָה שָׂרָה רְאוּיָה לְךָ לְאִשָּׁה מִמְּעֵי אִמָּהּ, וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ…. שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן. וְהָגָר לֹא נִקְרֵאת אִשְׁתְּךָ אֶלָּא שִׁפְחָתְךָ"
- ובכל-זאת שום הסבר לא היה יכול להצדיק את סבלם של הגר וישמעאל. הרי כתוב: "וַיִּכְל֥וּ הַמַּ֖יִם מִן־הַחֵ֑מֶת וַתַּשְׁלֵ֣ךְ אֶת־הַיֶּ֔לֶד תַּ֖חַת אַחַ֥ד הַשִּׂיחִֽם. וַתֵּלֶךְ֩ וַתֵּ֨שֶׁב לָ֜הּ מִנֶּ֗גֶד הַרְחֵק֙ כִּמְטַחֲוֵ֣י קֶ֔שֶׁת כִּ֣י אָֽמְרָ֔ה אַל־אֶרְאֶ֖ה בְּמ֣וֹת הַיָּ֑לֶד וַתֵּ֣שֶׁב מִנֶּ֔גֶד וַתִּשָּׂ֥א אֶת־קֹלָ֖הּ וַתֵּֽבְךְּ"
- האל יציל את ישמעאל. הרי כתוב: "וַיִּשְׁמַ֣ע אֱלֹהִים֘ אֶת־ק֣וֹל הַנַּעַר֒", אך אברהם נכשל כישלון חמור בזאת שהוא לו דאג לו.
אפשר לראות כישלון דומה בהתנהגותו של אברהם כשמדובר בעקידת יצחק
- נכון כתוב: "קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֙ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֙בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּרִיָּ֑ה וְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה" אך מי ביקש ממנו לרצוח אותו?
- כתב הפרשן אבן עזרא: "ואחרים אמרו כי פי' 'והעלהו שָם לעולה' שיעלהו אל ההר, וזאת תיחשב לו לעולה. ואברהם לא ידע סוד הנבואה, וימהר לשחוט אותו, והשם אמר לו לא בקשתי זאת"
כל-כך בקלות אפשר לטעות. גם עֵלִי טעה כפי ששמענו בהפטרה של היום כשראה את חנה בבית המקדש ו"שְׂפָתֶ֣יהָ נָּע֔וֹת וְקוֹלָ֖הּ לֹ֣א יִשָּׁמֵ֑עַ. איך הוא הגיב?:
"וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ עֵלִ֖י לְשִׁכֹּרָֽה. וַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֙יהָ֙ עֵלִ֔י עַד־מָתַ֖י תִּשְׁתַּכָּרִ֑ין הָסִ֥ירִי אֶת־יֵינֵ֖ךְ מֵעָלָֽיִךְ"
בשלוש המקרים שאליהם התייחסתי הבוקר יבוא בסופו של דבר תיקון:
- אברהם הוציא את השפחה הגר מביתו, אך יותר מאוחר הוא יקח אותה חזרה לאישה
- אותו אברהם שהיה מוכן לשחוט את בנו ישלח את עבדו אליעזר לחפש ליצחק אישה כדי שתהיה המשכיות
- אותו עֵלִי אשר נזף בחנה באומרו "עַד־מָתַ֖י תִּשְׁתַּכָּרִ֑ין?" יאמר לה יותר מאוחר: "לְכִ֣י לְשָׁל֑וֹם וֵאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל יִתֵּן֙ אֶת־שֵׁ֣לָתֵ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר שָׁאַ֖לְתְּ מֵעִמּֽוֹ"
אולי אחד המסרים של ימים אלה של עשרת ימי תשובה הוא שאפשר לטעות, אפשר להיכשל, ובכל-זאת אפשר גם לתקן וללכת קדימה
- ראש השנה מציין את בריאת העולם. אנו אומרים את המלים: "היום הרת העולם". אך אפילו בריאת העולם לא היתה דבר פשוט. כתוב בַמדרש בקשר לַמלים "ויהי ערב ויהי בוקר" במעשה בראשית:
"אר"י בר סימון: 'יהי ערב' אין כתיב כאן, אלא 'ויהי ערב'. מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן. א"ר אבהו: מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו"
- מדרש זה מזכיר את הפיוט שאנו שרים בערב יום הכיפורים על היוצר אשר, בדברי ירמיה: "עֹשֶׂ֥ה מְלָאכָ֖ה עַל־הָאָבְנָֽיִם. וְנִשְׁחַ֣ת הַכְּלִ֗י אֲשֶׁ֨ר ה֥וּא עֹשֶׂ֛ה בַּחֹ֖מֶר בְּיַ֣ד הַיּוֹצֵ֑ר וְשָׁ֗ב וַֽיַּעֲשֵׂ֙הוּ֙ כְּלִ֣י אַחֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֥ר יָשַׁ֛ר בְּעֵינֵ֥י הַיּוֹצֵ֖ר לַעֲשֽׂוֹת"
כך גם אנחנו מתכנסים כאן בימים אלה על מנת לומר שנכשלנו אך שאפשר לתקן. לכן ההפטרה ליום שני של ראש השנה מסתיימת בנימה אופטימית:
"לֹ֧א יְלַמְּד֣וּ ע֗וֹד אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֜הוּ וְאִ֤ישׁ אֶת־אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר דְּע֖וּ אֶת־ה' כִּֽי־כוּלָּם֩ יֵדְע֨וּ אוֹתִ֜י לְמִקְטַנָּ֤ם וְעַד־גְּדוֹלָם֙ נְאֻם־ה' כִּ֤י אֶסְלַח֙ לַֽעֲוֹנָ֔ם וּלְחַטָּאתָ֖ם לֹ֥א אֶזְכָּר־עֽוֹד"