דבר תורה – פרשות ניצבים וילך
זה אחד השבועות בשנה העברית הרגילה, ולא מעוברת, אשר בהם אנו קוראים שתי פרשות, "ניצבים" ו"וילך" על מנת לאפשר לנו לסיים את מחזור הפרשות עד לשמחת תורה
- מדובר בסוף חייו של משה, אשר מזכיר את העם שכולם היו במעמד הר סיני:
"אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙ כֻּלְּכֶ֔ם לִפְנֵ֖י ה' אֱלֹהֵיכֶ֑ם"
- כולם היו שם, גברים, נשים וטף, ראשי העם ושואבי המים
- ולא רק דור המִדְבַר אלא "כִּי֩ אֶת־אֲשֶׁ֨ר יֶשְׁנ֜וֹ פֹּ֗ה עִמָּ֙נוּ֙ עֹמֵ֣ד הַיּ֔וֹם לִפְנֵ֖י ה' אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֛נּוּ פֹּ֖ה עִמָּ֥נוּ הַיּֽוֹם"
- כתוב בתלמוד במסכת שבועות: "'כִּי֩ אֶת־אֲשֶׁ֨ר יֶשְׁנ֜וֹ' אין לי אלא אותן העומדין על הר סיני. דורות הבאים וגרים העתידין להתגייר מנין? ת"ל: 'וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֛נּו'" – כלומר, כולנו היינו בהר סיני
שוב משה מזהיר את העם לא לחכות את מעשי הפולחן של המצרים:
"כִּֽי־אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־יָשַׁ֖בְנוּ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם … וַתִּרְאוּ֙ אֶת־שִׁקּ֣וּצֵיהֶ֔ם וְאֵ֖ת גִּלֻּלֵיהֶ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן כֶּ֥סֶף וְזָהָ֖ב אֲשֶׁ֥ר עִמָּהֶֽם"
- אך אם העם יתנהג כפי שמבוקש, "וֶהֱבִֽיאֲךָ֞ ה' אֱלֹהֶ֗יךָ אֶל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־יָרְשׁ֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ וִֽירִשְׁתָּ֑הּ וְהֵיטִֽבְךָ֥ וְהִרְבְּךָ֖ מֵאֲבֹתֶֽיךָ"
על פי תפיסת היהדות התורה איננה בבחינת חכמה נסתרת, וקבלת התורה איננה זכות שניתנה רק ליחידי סגולה אלא:
"כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹֽא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא. לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֙יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה…. כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ"
כיהודים אנחנו לא מאמינים בַגורל או במזלות אלא ביכולת של כל אדם לבחור באופי חייו, כפי שכתוב:
"רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע … נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ"
- כתב הרמב"ם: "יסוד תורת משה רבנו ע"ה וכל ההולכים אחריה היא שהאדם בעל יכולת מוחלטת, כלומר שיש בטבעו ובבחירתו וחפצו לעשות כל מה שביד האדם לעשות"
בימים אלה שלפני הימים הנוראים של ראש השנה ויום הכיפורים מלים אלו מקבלות משנה תוקף כאשר אנו בוחנים את עצמנו ואת אורח חיינו