פרשת בלק

יולי 3, 2015 /  Michael Boyden  /  כללי

ההפטרה שאנו קוראים השבת היא מספר מיכה

• היא מתארת מצב אשר בו סוף סוף עם ישראל יעזוב את האלילים, מעשי ידיו, אשר הוא סומך עליהם:

"וְהִכְרַתִּ֧י פְסִילֶ֛יךָ וּמַצֵּבוֹתֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה ע֖וֹד לְמַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ."

• לכל דור יש הפסילים שלו, אולי יותר מתוחכמים מאשר בעבר, אך הנטייה להאמין במעשי ידינו מלווָה אותנו עד בעצם היום הזה

האל פונה לעם במילותיו של מיכה ושואל:

"עַמִּ֛י מֶה־עָשִׂ֥יתִי לְךָ֖ וּמָ֣ה הֶלְאֵתִ֑יךָ? עֲנֵ֥ה בִֽי! כִּ֤י הֶעֱלִתִ֙יךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים פְּדִיתִ֑יךָ."

• העם, כפוי טובה, אינו חָפֵץ לפרוע את החוב

חז"ל בחרו דווקא בהפטרה זו מספר מיכה, נביא אשר חי במאה ה- 8 לפה"ס, ללוות את פרשת בלק כי כתוב בה:

"עַמִּ֗י זְכָר־נָא֙ מַה־יָּעַ֗ץ בָּלָק֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וּמֶה־עָנָ֥ה אֹת֖וֹ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֑וֹר."

• חמש מאות שנה אחרי שבלק מלך מואב שלח את הנביא בלעם לקלל את עם ישראל, הזיכרון ממשיך ללוות אותם.
• כידוע, הקללה נהפכת לברכה, ובלעם, בלית ברירה, מברכת את העם במלים:

"מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל."

אך ההפטרה מִסֵפֵר מיכה אינה מסתיימת עם ההתייחסות לברכתו של בלעם, אלא לוקחת אותנו למקום אחר לחלוטין

• צריך לזכור שהנביא מיכה חי בתקופה אשר בה עמד בית-המקדש הראשון על תילו בירושלים
• ובכל זאת נמצאת בהפטרה אחת המֵחָאות החריפות ביותר נגד עבודת ה' באמצעות הקרבת קרבנות על המזבח. שואל מיכה שאלה רטורית:

"בַּמָּה֙ אֲקַדֵּ֣ם ה' אִכַּ֖ף לֵאלֹהֵ֣י מָר֑וֹם?… הֲיִרְצֶ֤ה ה' בְּאַלְפֵ֣י אֵילִ֔ים בְּרִֽבְב֖וֹת נַֽחֲלֵי־ שָׁ֑מֶן?"

• תשובתו של מיכה הנה חד-משמעית:

"הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה־טּ֑וֹב וּמָֽה־ה' דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם־עֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִם־אֱלֹהֶֽיךָ."

• הרב שמשון רפאל הירש פירש את הפסוק במלים אלו:

"משפט: הדין המעצב את כל חיינו על פי רצון ה' היה עיקר שליחותו של משה; חסד, וביתר דיוק אהבת חסד, אהבת האהבה: נטיית הלב לוותר בשמחה על מה שמגיע על פי דין, מידת החמלה, הרצון להקריב קרבנות למען הזולת – מידות אלה מאפיינות את פעילותו של אהרן. וכך תיארו בסנהדרין ו ע"ב את פעילות אהרן בצד משה: "משה היה אומר יקוב הדין את ההר, אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום ומשים שלום בין אדם לחברו". "הצנע לכת עם אלהים": ההליכה עם ה' בסתר ובצניעות ובטהרה מוסרית."