פרשת ויצא
יעקב אבינו הנו הדמות המרכזית בפרשת ויצא
- מסופר בה על חלום הסולם "מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשׁ֖וֹ מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹרְדִ֖ים בּֽוֹ"
- אנחנו לומדים על השנים הרבות אשר עבד יעקב אצל דודו לבן על מנת לקבל את רחל לאישה
- ואנו קוראים על לידתם של צאצאיו של יעקב מאת לא פחות מארבע נשים: לאה, רחל, זלפה ובלהה
חוץ מרחל אשר עליה כתוב "וַיֶּאֱהַ֥ב יַעֲקֹ֖ב אֶת־רָחֵ֑ל" אנחנו יודעים מעט מאוד על רגשותיו של יעקב כלפי האמהות האחרות
- השפחות זלפה ובלהה קיימות כאילו ככלי לשרת את צרכיו של יעקב
- זלפה אינה אומרת מילה בכל הסיפור. בארבע הפעמים ששמה מופיע בפרשתנו התורה מזכירה לנו כל פעם שהיא שפחה. אין לה זהות עצמאית. כנ"ל בלהה
- בלהה וזלפה הן אמהותיהם של ארבעה מבניו של יעקב שעל פיהם נקראים ארבעה מהשבטים, אך הן אפילו לא זוכות להיות כלולות בַשמות של האמהות של עם ישראל
אך המסכֵנה בכל הסיפור הנה לאה שעליה כתוב: "וְעֵינֵ֥י לֵאָ֖ה רַכּ֑וֹת וְרָחֵל֙ הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר וִיפַ֥ת מַרְאֶֽה"
- מעיר המדרש שעיניה של לאה היו רכות כי היא לא הפסיקה לבכות. כתב רבי משה אלשיך: "כי רכו עיניה מלבכות פן תפול בגורל עשו, כי אמרו, לרבקה שני בנים וללבן שתי בנות, ימהרו הגדולה לגדול והקטנה לקטן"
- כאילו להדגיש את המסכנוּת של לאה מוסיף המקרא: "וַיֶּאֱהַ֥ב יַעֲקֹ֖ב אֶת־רָחֵ֑ל"
כשלאה נותנת שמות לבניה רואים שהיא אינה מצליחה להתגבר על תלותה ביעקב ועל נסיונותיה הבלתי נלאים והבלתי מוצלחים לקבל את אהבתו
- שמותיהם של שלושת בניה הראשונים קשורים לסבלה עם יעקב:
ראובן: "כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה כִּֽי־רָאָ֤ה ה' בְּעָנְיִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה יֶאֱהָבַ֥נִי אִישִֽׁי"
שמעון: "כִּֽי־שָׁמַ֤ע ה' כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה אָנֹ֔כִי"
לוי: "עַתָּ֤ה הַפַּ֙עַם֙ יִלָּוֶ֤ה אִישִׁי֙ אֵלַ֔י"
- אך כאשר נולד בנה הרביעי, יהודה, כתוב: "וַתֹּ֙אמֶר֙ הַפַּ֙עַם֙ אוֹדֶ֣ה אֶת־ה' עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ יְהוּדָ֑ה"
יהודה הנו שם המביע הודיה. סוף סוף מצליחה לאה לראות את עצמה לא כִכְלִי שָרֵת בחיי יעקב אלא כאישיות נפרדת וכאם בישראל