פרשת יתרו – דבר תורה

אפשר לראות בפרשת יתרו אחת הפרשות החשובות ביותר בכל חמשת חומשי התורה. הרי זוהי הפרשה הכוללת את ההתגלות בהר סיני

"וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵי אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו ה' בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן וַיֶּחֱרַ֥ד כָּל־ הָהָ֖ר מְאֹֽד"

  • ברור שבעיני חז"ל היה נושא ההתגלות מרכזי בסיפור, ולכן בחרו להפטרה בפרק ו' בספר ישעיה הכולל את המלים: "וָאֶרְאֶ֧ה אֶת־אֲדֹנָ֛י יֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסֵּ֖א רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א וְשׁוּלָ֖יו מְלֵאִ֥ים אֶת־ הַהֵיכָֽל"

אך מה שמוזר בפרשתנו הוא שהיא נושאת את שמו של יתרו, גוי מוחלט, שהוא אפילו כוהן מדין! התורה מזכירה לנו ללא בושה ולא פחות משלוש פעמים שיתרו, חותנו של משה, היה כהן מדין

  • אך המדרש מוצא דרך כביכול "לטהר" אותו

"הִרהֵר יתרו לעשות תשובה עד שלא בא משה, והוציא כל תשמישי ע"ז ונתן לשכניו, אמר להם :'זקן אני ואיני יכול לעבוד ע"ז', ועמדו אנשי מקומו ונידוהו"

  • אולי חז"ל לא היו מוכנים כל-כך לקבל את יתרו כגוי
  • ובכל-זאת יש ליתרו מקום מכובד בפרשתנו, כי הוא זה המורה למשה איך להקים מערכת משפט:

"וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכָּל־הָ֠עָם אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת: וְשָׁפְט֣וּ אֶת־הָעָם֘ בְּכָל־עֵת֒ וְהָיָ֞ה כָּל־הַדָּבָ֤ר הַגָּדֹל֙ יָבִ֣יאוּ אֵלֶ֔יךָ וְכָל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפְּטוּ־ הֵ֑ם וְהָקֵל֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְנָשְׂא֖וּ אִתָּֽךְ"

אנו יודעים מעט מאוד על משפחתו של משה

  • לגבי אשתו כתוב בתחילת פרשתנו: "וַיִּקַּ֗ח יִתְרוֹ֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֶת־צִפֹּרָ֖ה אֵ֣שֶׁת מֹשֶׁ֑ה אַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ"
  • מה זה "אַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ"? כתוב במדרש מכילתא: "רבי יהושע אומר, אחר שנפטרה ממנו בגט"
  • ואיפה בניו של משה, גֵּֽרְשֹׁ֔ם וֶאֱלִיעֶ֑זֶר? אנחנו לא קוראים דבר עליהם בכל התורה
  • כתוב בספר מדבר: "וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה בְּי֗וֹם דִּבֶּ֧ר ה' אֶת־מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֥ר סִינָֽי" אך שמותיהם של בניו של משה אינם נמצאים שם
  • לפעמים זה קורה שאנשים הם כל-כך עסוקים במשימותיהם שלא נשאר מקום למשפחותיהם

אם כל החשיבות שיש בעשרת הדיברות הנמצאים בפרשתנו, כשנשאל הלל ע"י גר מהי התודה כולה, הוא ענה: 'דעלך סני – לחברך לא תעביד, זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור'