פרשת כי תצא
פרשת כי תצא כוללת חומר רב שאתו אנחנו יכולים להזדהות:
- היחס לבעלי חיים:
"לֹא־תִרְאֶה֩ אֶת־חֲמ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ שׁוֹרוֹ֙ נֹפְלִ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָקֵ֥ם תָּקִ֖ים עִמּֽוֹ."
- מדי פעם התקשורת חושפת דוגמאות נוספות של צער בעלי חיים, כולל בתעשיית המזון ה- so-called "כשרה" שאינן עולות בקנה אחד עם מה שאמורה להיות של מדינה יהודית מתוקנת
- תקנות בטיחות בעבודות בנייה:
"כִּ֤י תִבְנֶה֙ בַּ֣יִת חָדָ֔שׁ וְעָשִׂ֥יתָ מַעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ כִּֽי־יִפֹּ֥ל הַנֹּפֵ֖ל מִמֶּֽנּוּ."
- כמעט ולא עובר שבוע בלי דיווח על פועל בניין אשר נהרג או נפצע קשה כתוצאה מנפילה מגובה רב
- היחס לעניים בחברה:
"לֹא־תַעֲשֹׁ֥ק שָׂכִ֖יר עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן מֵאַחֶ֕יךָ א֧וֹ מִגֵּרְךָ֛ אֲשֶׁ֥ר בְּאַרְצְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ.
בְּיוֹמוֹ֩ תִתֵּ֨ן שְׂכָר֜וֹ וְֽלֹא־תָב֧וֹא עָלָ֣יו הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֤י עָנִי֙ ה֔וּא וְאֵלָ֕יו ה֥וּא נֹשֵׂ֖א אֶת־נַפְשׁ֑וֹ וְלֹֽא־יִקְרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־ה' וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא."
- אין מקום למושגים כמו "שוטף פלוס תשעים" במדינה יהודית מתוקנת
- מפלגות דתיות אמתיות היו צריכות להתייחס לְמצוות אלו לא פחות ואולי אפילו יותר מאשר לְתופעות של חילול שבת הקשור לבניית הרכבת הקלה בתל-אביב!
אפשר להתגאות בְמצוות אלו אשר היו מתקדמות בזמנן ושטרם יושמו במלואן עד עצם היום הזה.
אך יש גם חומר בפרשתנו שאבד עליו הכלח וששייך לְעולם אחר. לדוגמא:
"כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֛ישׁ אִשָּׁ֖ה וּבְעָלָ֑הּ וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א תִמְצָא־חֵ֣ן בְּעֵינָ֗יו כִּי־מָ֤צָא בָהּ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֽוֹ."
- אמנם ניסו חז"ל לתת לאישה הגנה מסוימת ולהעניק לה זכויות על ידי המצאת הכתובה, אשר היתה מסמך מתקדם ביותר בזמנה, אך בכל-זאת לא מדובר בשוויון מלא
כמו-כן הפרשה כוללת את מצוות הבן הסורר והמורה אשר "אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּק֥וֹל אָבִ֖יו וּבְק֣וֹל אִמּ֑וֹ". על פי התורה דינו הוא עונש מוות:
"וּ֠רְגָמֻהוּ כָּל־אַנְשֵׁ֨י עִיר֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת."
- בפועל מצאו חז"ל כל מיני דרכים לגרום לכך שאף אחד לא היה עונה על ההגדרה הזאת. למשל כתוב במשנה:
"היה אביו רוצה ואמו אינה רוצָה אביו אינו רוצה ואמו רוצָה אינו נעשָה בן סורר ומורה עד שיהו שניהם רוצים. רבי יהודה אומר: אם לא היתה אמו ראויה לאביו אינו נעשָה בן סורר ומורה."
האתגר שלנו כיהודים ליברליים במאה ה- 21 הוא, מצד אחד להבחין בין העיקר שיש במורשת ישראל לבין הטפל, ומצד שני למצוא את התעוזה לפרש את המצוות מחדש כדי שמורשת אבותינו ואמותינו תשרת גם לנו כנר רגלנו בעולם המודרני