פרשת נשא
פרשת השבוע כוללת בין היתר את המבחן אשר עברה אישה החשודה ע"י בעלה בבגידה:
"וְהִשְׁקָ֣הּ (הַכֹּהֵ֤ן) אֶת־הַמַּ֗יִם וְהָיְתָ֣ה אִֽם־נִטְמְאָה֘ וַתִּמְעֹ֣ל מַ֣עַל בְּאִישָׁהּ֒ וּבָ֨אוּ בָ֜הּ הַמַּ֤יִם הַמְאָֽרֲרִים֙ לְמָרִ֔ים וְצָבְתָ֣ה בִטְנָ֔הּ וְנָפְלָ֖ה יְרֵכָ֑הּ וְהָיְתָ֧ה הָאִשָּׁ֛ה לְאָלָ֖ה בְּקֶ֥רֶב עַמָּֽהּ."
יש במבחן המכוער והמפחיד הזה מספר היבטים מעניינים ובעייתיים:
- אין מבחן דומה לגבר הבוגד באשתו
- אם מתברר שהחשד לא היה מוצדק, אז כתוב: "וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע", דהיינו בעלה יכול לחזור ולקיים יחסים אתה – אין פיצוי, אין כל התייחסות לרגשותיה של האישה, וה"שכר" כאילו שתקבל האישה הוא שהיא תיכנס להריון ותלד בן!
- יתירה מזאת, כתוב בתורה: "וְנִקָּ֥ה הָאִ֖ישׁ מֵעָוֹ֑ן"
- דווקא האישה היא האשמה כי, בדברי ר' חיים פלטיאל: "האשה ההיא תשא את עונה ואפי' נקייה משום שהביאה עצמה לידי כך"
- מעניין הוא שיותר מאוחר בתקופת המשנה ניסו חז"ל למנוע את הצורך במבחן זה. כתוב במשנה סוטה: "היו מעלין אותה לבית דין הגדול שבירושלם ומאיימין עליה כדרך שמאיימין על עדי נפשות…. אם אמרה 'טמאה אני', שוברת כתובתה ויוצאת."
- ובסוף, בתקופת רבן יוחנן בן זכאי הוחלט להפסיק עם המבחן כלל. כתוב במשנה: "משרבו המנאפים פסקו המים המרים ורבן יוחנן בן זכאי הפסיקן."
לשמחתנו הרבה פרשת השבוע כוללת גם את מה שמכונה ברכת הכוהנים:
"יְבָרֶכְךָ֥ יה' וְיִשְׁמְרֶֽךָ.
יָאֵ֨ר ה' פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ.
יִשָּׂ֨א יה' פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם."
- שימו לב שהכוהן עצמו בעצם אינו מברך את העם. הרי כתוב: "יְבָרֶכְךָ֥ יה' וְיִשְׁמְרֶֽךָ."
- על מנת להדגיש את העניין כתוב בסוף הברכה: "וְשָׂמ֥וּ אֶת־שְׁמִ֖י עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַאֲנִ֖י אֲבָרֲכֵֽם." הכוהן הנו רק האמצעי ולא המברך עצמו
כמו שמבחן הסוטה נהפך למשהו ששייך לעולם אחר בעל ערכים אחרים והשקפת עולם שונה, גם אפשר לטעון שצריך לעדכן את המנהג של ברכת הכוהנים
- כולנו אמורים להיות "מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ" ואפילו לא לגמרי ברור במאה ה-21 מי הם באמת צאצאי אהרון הכוהן
- הדמוקרטיזציה של היהדות עם חרבן בית שני הפכה את כולנו לשווים
- יתר על כן, אין סיבה שרק הגברים בקהל יקבלו את הברכה ושרק גבר ייחשב כראוי לשאת את הברכה