שבת זכור
קוראים לְשַבָת זו שלפני חג הפורים "שבת זכור" על שם המלים בספר דברים:
"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ."
- ספר דברים מזכיר לנו את האירוע שעליו מסופר בספר שמות:
"וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם." ובְסוף הקרב כתוב:
"וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם."
- בקונטקסט אחר לחלוטין ולהבדיל אומרים על לוי אשכול שהוא אמר פעם: "הבטחתי – ולא הבטחתי לקיים!" ועובדה היא שזכר עמלק לא נמחָה מתחת השמים.
- המלך שאול נלחם נגדו בספר שמואל א' אשר בו כתוב: "וַיַּךְ שָׁאוּל אֶת עֲמָלֵק מֵחֲוִילָה בּוֹאֲךָ שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרָיִם."
- ובפסוק הבא כתוב: "וַיִּתְפֹּשׂ אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק חָי." וזה כמובן מתחבר עם המן הרשע המתואר כ- "הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי".
אך מה שמעניין הוא שלמרות שכתוב מפורשות במגילת אסתר שנתלו המן ובניו על העץ, אנו קוראים בתלמוד במסכת גיטין ש "מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק." איך זה יכול להיות? אמרים חז"ל שנתגיירו.
מה אפשר ללמוד מזה?
- אסור לנו להישאר תקועים בעבר ולהאמין שהדברים אינם יכולים להשתנות
- הנער הגרמני בַמאה ה- 21 אינו נושא באחריות על מעשי הזוועה של אבות אבותיו
- אפשר לפתוח דף חדש אפילו אם איננו שוכחים את העבר. אולי זוהי המשמעות האמיתית של המצווה: "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח."
- תמחה את השנאה ואת הטינה, אבל אַל תשכח