חג הסוכות תשפ"א – דבר תורה
חג הסוכות הוא כידוע הֶחָג אשר בו אנו מזמינים את האושפיזין לסוכותינו – את אבות ואימהות האומה, ואת משפחותינו.
- אך השנה אומרים לנו שאסורה השהייה בַסוכה שנמצאת בִמְקום המגורים של אדם אחר ועם קנס בסך 500 שקלים על הפרת ההוראה
- קשה להרגיש שמחת חג אמתית בְסוכה מיותמת מאורחים
- הקונטרסט בין הרצוי לבין המצוי הוא כל-כך בולט ובלתי נסבל
ובכל-זאת, אולי יש איזשהו מכנה משותף בין חג הסוכות לבין נגיף הקורונה
- כתוב בַמשנה במסכת סוכה: "כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי"
- הישיבה בסוכה היא תזכורת שהחיים הם שברירים ושאסור לנו לקחת שום דבר כמובן מאליו
- דווקא עכשיו עדיף להיות בְמקום אוורירי מעל להיות במבנה סגור
- יש לאדם הנטייה המוטעית לראות את עצמו כַאֲדון עולמו. לכן התורה מזהירה אותנו:
"הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ … פֶּן־תֹּאכַ֖ל וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבָתִּ֥ים טֹבִ֛ים תִּבְנֶ֖ה וְיָשָֽׁבְתָּ. וּבְקָֽרְךָ֤ וְצֹֽאנְךָ֙ יִרְבְּיֻ֔ן וְכֶ֥סֶף וְזָהָ֖ב יִרְבֶּה־לָּ֑ךְ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ יִרְבֶּֽה. וְרָ֖ם לְבָבֶ֑ךָ"
- הישיבה בַסוכה מחזירה אותנו לְגורל אמותינו ואבותינו אשר יצאו ממצרים ולא היה להם בְמַה לגור
- לשבת בסוכה הוא לערער על היסודות שנדמים לנו שהם הבית הבטוח והמוכר שלנו
כפי שלא נשכח את ליל הסדר השנה, גם לא נשכח את חג הסוכות כאשר סוכותינו היו ריקות
אין חג אחר שבקשר אליו נאמר לא פחות משלוש פעמים שעלינו לשמוח בו. לשמחתנו בְעולם ה- Zoomושל מציאות וירטואלית לא נהיה לגמרי לבד, ואולי בשנה הבאה נזכור את האפיזודה העגומה הזאת כמשהו ששייך לעבר כמו הסוכות אשר ישבו בהן בני ישראל בַמדבר. ואולי הזיכרון יגרום לכך שנהיה אפילו יותר מחוברים למצווה "וְשָׂמַחְתָּ֖ בְּחַגֶּ֑ךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֙ךָ֙" לא רק כמשפחה אלא גם "עַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֗י וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּת֥וֹם וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁעָרֶֽיךָ" ואז באמת נגשים את המצווה "וְהָיִ֖יתָ אַ֥ךְ שָׂמֵֽחַ"