ספירת העומר תשע"ח – דבר תורה

השבוע התחלנו את ספירת העומר. הכול מבוסס על פסוק אחד בתורה בספר ויקרא אשר בו כתוב:

"וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמָּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹמֶ֖ר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה"

  • יש דיון בתלמוד מסכת מנחות על משמעות המלים "מִמָּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת". שואלים: "ממחרת השבת – ממחרת יום טוב, או אינו אלא למחרת שבת בראשית?"
  • המסכנה היא לפי רבי יוסי. כפי שכתוב: " מחרת השבת – ממחרת יום טוב"

ומהי "עֹמֶ֖ר הַתְּנוּפָ֑ה"? הוא קורבן מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר. מידת הנפח, הנקראת "עומר", מובאת לכהן, שתפקידו להניף את המנחה לפני ה'. העומר היה בא מן השעורים

אך מהי מטרת הספירה? התשובה נמצאת בספר דברים אשר בו כתוב:

"שִׁבְעָ֥ה שָׁבֻעֹ֖ת תִּסְפָּר־לָ֑ךְ מֵהָחֵ֤ל חֶרְמֵשׁ֙ בַּקָּמָ֔ה תָּחֵ֣ל לִסְפֹּ֔ר שִׁבְעָ֖ה שָׁבֻעֽוֹת. וְעָשִׂ֜יתָ חַ֤ג שָׁבֻעוֹת֙ לַה' אֱלֹהֶ֔יךָ"

ברור לחלוטין שהיה מדובר במנהג הקשור לחקלאות ולא מעֵבֶר לכך. הוכחה לכך יש במילותיו של רב' דוד בן יוסף אבודרהם (ספרד, מאה – 14) אשר כתב שעלינו "להתחנן (לפני הקב"ה) לרחם עלינו ועל הבריות ועל הארץ שיהיו התבואות כתיקונם"

רק בתקופת התלמוד מקבל המנהג של ספירת העומר משמעות נוספת. שם כתוב:

"שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגַבַּת עד אנטיפַטרִס, וכולם מתו בפרק [בזמן] אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה…. אמר רב חמא בר [בן] אבא, ואולי ר' חייא בר אבין: "כולם מתו מיתה רעה". מה היא? אמר ר' נחמן: "אַסכָרָה"

  • באיגרת רב שרירא גאון (מאה ה- 10) ה"מגפה" הנזכרת כאן היא ביטוי אלגורי הרומז למות תלמידיו במרד בר כוכבא. זה מבוסס בעיקר על תמיכתו הברורה של רבי עקיבא במרד זה
  • כתוצאה מכך נהפכה התקופה של ספירת העומר לתקופת אבל

אסיים עם גישה אחרת לתקופה זו הנמצאת בקבלה. שם כתוב שתקופת הספירה מתחלקת לשבעה שבועות. שבעה שבועות בהן כל עם ישראל עובר הזדככות לקראת מתן תורה, חג השבועות. כל שבוע הוא למעשה בירור לאחת משבע הספירות הקַבָלִיות הקשורות בַמידות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות.