פרשות אחרי מות-קדושים – דבר תורה
מנהג הוא השבוע לקרוא את שתי הפרשות אחרי מות וקדושים
לקראת סוף פרשת אחרי מות מופיע פסוק שבמבט ראשון נראה די פשוט:
"וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י ה'"
קידוש החיים הוא ערך כל-כך חשוב בעיני המסורת היהודית שהוא קודֵם לכמעט כל המצוות שיש בתורה
- על המלים "וָחַ֣י בָּהֶ֑ם" מוסיף התלמוד במסכת יומא: "ולא שימות בהם"
כפי שאנו יודעים, פיקוח נפש דוחה את השבת. כתב הרמב"ם:
"אם אמר רופא לחלל עליו את השבת, ורופא אחר אומר אינו צריך, מחללין עליו את השבת, שספק נפשות דוחה את השבת"
- והוודאות בעניין זה כל-כך חד משמעית שהרמב"ם מוסיף:
"כשעושים דברים האלו, אין עושין אותן לא ע"י גוים ולא ע"י קטנים ולא ע"י עבדים ולא ע"י נשים, כדי שלא תהא שבת קלה בעיניהם, אלא על ידי גדולי ישראל וחכמיהם. ואסור להתמהמה בחילול שבת לַחולה שיש בו סכנה שנאמר 'אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם' ולא שימות בהם. הא למדת שאין משפטי התורה נקמה בָעולם אלא רחמים וחסד ושלום בָעולם"
- מה משמעות המלים "שלא תהא שבת קלה בעיניהם"? אם אנשים יתרגלו שמלאכות נעשות בשבילם על ידי אחרים בשבת, סופם שיעשו את המלאכות בעצמם
ובכל-זאת, בתקופת גזירות השמד שהטילו הרומאים, דנו התנאים על גבולותיה של המלים "וָחַ֣י בָּהֶ֑ם" וקבעו שיש מצוות שעליהן צריך למסור את הנפש. כתוב במסכת סנהדרין:
"אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: נימנו וגמרו בעליית בית נִתזָה בלוד: 'כל עבירות שבתורה אם אומרין לאדם עבור ואל תיהרג – יעבור ואל ייהרג, חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים'."
ואם בַחיים ובַמוות עסקינן, בשבת זו הבאה מיד אחרי יום העצמאות ה- 70 של מדינת ישראל, אחרי אלפיים שנות גלות, והשואה אשר בה נרצחו שליש מעמינו, הייתי מבקש לסיים את דבריי במילותיו של הנביא יחזקאל:
"הָיְתָ֣ה עָלַי֘ יַד־יה' וַיּוֹצִאֵ֤נִי בְר֙וּחַ֙ ה' וַיְנִיחֵ֖נִי בְּת֣וֹךְ הַבִּקְעָ֑ה וְהִ֖יא מְלֵאָ֥ה עֲצָמֽוֹת. וַיֹּאמֶר֘ אֵלַי֒ בֶּן־אָדָ֕ם הָעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה כָּל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל הֵ֑מָּה הִנֵּ֣ה אֹמְרִ֗ים יָבְשׁ֧וּ עַצְמוֹתֵ֛ינוּ וְאָבְדָ֥ה תִקְוָתֵ֖נוּ נִגְזַ֥רְנוּ לָֽנוּ. לָכֵן֩ הִנָּבֵ֨א וְאָמַרְתָּ֜ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֘ אֲדֹנָ֣י יְקֹוִק֒ הִנֵּה֩ אֲנִ֨י פֹתֵ֜חַ אֶת־קִבְרֽוֹתֵיכֶ֗ם וְהַעֲלֵיתִ֥י אֶתְכֶ֛ם מִקִּבְרוֹתֵיכֶ֖ם עַמִּ֑י וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל."