פרשות ויקהל ופקודי
השבוע אנו מגיעים לסופו של ספר שמות עם קריאת פרשות ויקהל ופְקודי
- אנחנו גם מגיעים לסוף עבודת בניית אוהל המועד במדבר:
"וַיָּ֣קֶם אֶת־הֶחָצֵ֗ר סָבִיב֙ לַמִּשְׁכָּ֣ן וְלַמִּזְבֵּ֔חַ וַיִּתֵּ֕ן אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וַיְכַ֥ל מֹשֶׁ֖ה אֶת־הַמְּלָאכָֽה."
- בני ישראל היו כל-כך נדיבים בתרומותיהם שכתוב:
"וַיְצַ֣ו מֹשֶׁ֗ה וַיַּעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בַּֽמַּחֲנֶה֘ לֵאמֹר֒ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אַל־יַעֲשׂוּ־ע֛וֹד מְלָאכָ֖ה לִתְרוּמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיִּכָּלֵ֥א הָעָ֖ם מֵהָבִֽיא."
שימו לב שבשני המקורות אשר ציטטתי משתמש המקרא בַמילה "מְלָאכָ֖ה"
- השימוש הראשון בתורה במילה "מְלָאכָ֖ה" הוא בסוף מעשה בראשית. שם כתוב: "וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה."
- חז"ל מתייחסים להקבלה שיש בין השימוש בְמלים שונות במעשה בראשית לבין אלו בבניית המשכן
- אך יש הקבלה נוספת שאינה קשורה לַתוכן אלא לַקדושה, כי פרשת ויקהל מתחילה במלים: "שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֘ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַה'."
בספרו "השבת" מתייחס אברהם יהושע השל לשלושה סוגים של קדושה:
"בִתְחילת ההיסטוריה היתה רק קדושה אחת בָעולם שהיא קדושת הזמן. במעמד הר סיני היתה קריאה לִקְדושה בָאדם: "וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ". רק אחרי שהעם נכנע לַפיתוי של פולחן חפץ, עגל הזהב, ציווה האל לעשות את המשכן, שהוא קדושת המרחב. ראשית כל קדושת הזמן. קדושת האדם היתה במקום השני, ואחרון קדושת המרחב."
כשלא מאט אנשים מדברים על קדושת הארץ, ראוי שנזכור שקדושת המרחב נמצאת בַמקום האחרון, ושהיא אינה תלויה במקום ספציפי אלא במה שמתרחש שם. המשכן נבנָה בַמדבר ובכל זאת היה בתוכו קודש הקודשים. כשמשה היה רועה את צאן יתרו במדבר דווקא שם אמר האל: "שַׁל־נְעָלֶ֙יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־קֹ֖דֶשׁ הֽוּא."