פרשות מטות מסעי
מנהג הוא לקרוא שתי פרשות השבוע, מטות ומסעי, על מנת להשלים את המחזור של קריאת התורה עד לשמחת תורה
פרשת מטות מתחילה בכללים הקשורים לנדרים ולהתרתם:
"אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽה' … כְּכָל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה"
- אך כאשר מדובר באישה הכללים הם שונים כי כתוב:
"וְאִשָּׁ֕ה כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֖דֶר לַה' וְאָסְרָ֥ה אִסָּ֛ר בְּבֵ֥ית אָבִ֖יהָ בִּנְעֻרֶֽיהָ…. וְאִם־הֵנִ֨יא אָבִ֣יהָ אֹתָהּ֘ בְּי֣וֹם שָׁמְעוֹ֒ כָּל־נְדָרֶ֗יהָ וֶֽאֱסָרֶ֛יהָ אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ לֹ֣א יָק֑וּם וַֽה' יִֽסְלַח־לָ֔הּ כִּי־הֵנִ֥יא אָבִ֖יהָ אֹתָֽהּ."
- מדובר בעצם בזכות ווטו שיש לאב כל עוד בתו גרה אצלו, וכאשר היא עוזבת את בית אביה ומתחתנת, אותה זכות ווטו עוברת לבעלה:
"וְ֠אִם בְּי֨וֹם שְׁמֹ֣עַ אִישָׁהּ֘ יָנִ֣יא אוֹתָהּ֒ וְהֵפֵ֗ר אֶת־נִדְרָהּ֙ … וַה' יִֽסְלַֽח־לָֽהּ."
- רק אם היא גרושה או תתאלמן, תיהפך בעצם לאישיות נפרדת. כפי שכתוב:
"וְנֵ֥דֶר אַלְמָנָ֖ה וּגְרוּשָׁ֑ה כֹּ֛ל אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָק֥וּם עָלֶֽיהָ"
אפשר להגיד שמפני שזה כתוב בתורה, זה חייב להיות נכון, אך גם בתוך התורה עצמה קיימת היכולת לשנות ולהתחדש. אין דוגמא יותר בולטת מאשר בתלונה של בנות צלפחד:
"וַתִּקְרַ֜בְנָה בְּנ֣וֹת צְלָפְחָ֗ד … וַֽתַּעֲמֹ֜דְנָה לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֗ה … לֵאמֹֽר: אָבִינוּ֘ מֵ֣ת … וּבָנִ֖ים לֹא־הָי֥וּ לֽוֹ. לָ֣מָּה יִגָּרַ֤ע שֵׁם־אָבִ֙ינוּ֙ מִתּ֣וֹךְ מִשְׁפַּחְתּ֔וֹ כִּ֛י אֵ֥ין ל֖וֹ בֵּ֑ן תְּנָה־לָּ֣נוּ אֲחֻזָּ֔ה בְּת֖וֹךְ אֲחֵ֥י אָבִֽינוּ"
- ומה תשובתו של האל? "כֵּ֗ן בְּנ֣וֹת צְלָפְחָד֘ דֹּבְרֹת֒ נָתֹ֨ן תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֲחֻזַּ֣ת נַחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ אֲחֵ֣י אֲבִיהֶ֑ם וְהַֽעֲבַרְתָּ֛ אֶת־נַחֲלַ֥ת אֲבִיהֶ֖ן לָהֶֽן"
- כלומר, לא כל מה שהיה חייב להמשיך להיות, וקיימת בתוך המסורת היהודית היכולת לשנות ולהתחדש
כפי שאמרתי בהתחלה, אנו קוראים שתי פרשות השבוע. השנייה מתחילה במלים:
"אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם … וַיִּכְתֹּ֨ב מֹשֶׁ֜ה אֶת־מוֹצָאֵיהֶ֛ם לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־פִּ֣י ה'"
- יש כל מיני פירושים על למה הסתובבו בני ישראל שנים כל-כך רבות במדבר. לפי אחד מהם: "הכול כדי לגלות שה' יתברך בכל מקום"
- כשנאבקים כל-כך על הר הבית ועל הכותל המערבי ראוי שנזכור גם את זה!
ועוד דבר אחד: למה כתוב: "וַיִּכְתֹּ֨ב מֹשֶׁ֜ה אֶת־מוֹצָאֵיהֶ֛ם לְמַסְעֵיהֶ֖ם"?
- על מנת ללכת קדימה חייב אדם קודם לזכור מעין הוא בא, כדי להתכונן לקראת היעד.