פרשות תזריע-מצורה -דבר תורה

פרשות תזריע-מצורה שנהוג לקרוא אותן השבוע הן לכאורה בין הקשות ביותר להתחבר אליהן בעידן המודרני

  • פרשת תזריע כוללת בין היתר את הפסוקים:

"וְאִישׁ֙ א֣וֹ אִשָּׁ֔ה כִּֽי־יִהְיֶ֥ה ב֖וֹ נָ֑גַע בְּרֹ֖אשׁ א֥וֹ בְזָקָֽן. וְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַנֶּ֗גַע וְהִנֵּ֤ה

מַרְאֵ֙הוּ֙ עָמֹ֣ק מִן־הָע֔וֹר וּב֛וֹ שֵׂעָ֥ר צָהֹ֖ב דָּ֑ק וְטִמֵּ֨א אֹת֤וֹ הַכֹּהֵן֙"

  • במצב כזה היום אדם היה הולך לרופא דרמטולוג ולא לרב!

ההבנה שהתורה מתארת תפיסה שונה מזאת של היום מקבלת ביטוי בַמאמצים של המפרשים לפרש את נגע הצרעת בצורה מוסרית ערכית

  • תפישה זו כבר מקבלת ביטוי בתורה עצמה כשנפגעה מרים על ידי נגע הצרעת כתוצאה מכך שהיא ביקרה את משה אחיה – "וְהֶעָנָ֗ן סָ֚ר מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְהִנֵּ֥ה מִרְיָ֖ם מְצֹרַ֣עַת כַּשָּׁ֑לֶג"
  • חז"ל מַשווים בין נגע הצרעת לבין לשון הרע המתפשטת אם לא עוצרים אותה

על מנת לגרום לכך שהנגע לא יתפשט, לגבי הנגוע כתוב: "טָמֵ֥א׀ טָמֵ֖א יִקְרָֽא"

  • רש"י מפרש: "משמיע שהוא טמא וְיפרשו ממנו"
  • אך על פי התלמוד יש סיבה נוספת: "צריך להודיע צַעַרו לרבים, ורבים מבקשין עליו רחמים!"
  • מצבו הבריאותי או המוסרי של אדם אינו עניינו הפרטי בלבד, אלא על החברה לקחת אחריות לעזור לו

אבל יש גם פירוש אחר. קשה לנו לראות ולהודות למגרעות שיש לעצמנו. יותר קל להשליך אותן על אחרים

  • האדם המכריז על עצמו "טָמֵ֖א טָמֵ֖א" ייזהר מלְבַקֵר אחרים

ומצד שני עלינו להיזהר מלראות את עצמנו כטהורים יותר מאחרים

  • יש פירוש יפה על כלִי הנֶבֶל שהיה בבית-המקדש. אומרים שהקול שלו היה עליון מעל כל כלֵי המוסיקה האחרים
  • אך כתוב במדרש: "למה נקרא שמו נֶבֶל? שהוא מְנַבֵּל כל מיני זמר"
  • אמר הרבי מגור, אברהם מרדכי אלתר, שאם כן, היו צריכים לקרוא לו מְנַבֵּל.
  • ולכן, אדם לא צריך לרכוש כבוד לעצמו על ידי השפלת אחרים. כיבוי הנר של האחר אינו הופך את נֵרֵנו ליותר מזהיר

פרשות תזריע-מצורע אולי לא משתמשות במושגים של היום. ובכל-זאת יש מה ללמוד מהן!