פרשת אמור – דבר תורה

 

פרשת אמור עוסקת בדיני הכוהנים – קדושה המקום, אך לאחר מכן מתייחסת לחגי ישראל, לקדושת הזמן לאורך השנה כולה

  • ברכת "שהחיינו" מדגישה את קדושת הזמן, וחשיבות מהלך הזמן
  • כמו-כן ספירת העומר גורמת לכך שאנו ערים למַעֲבר בין יום ליום

הלוח העברי תופס מקום מרכזי בפרשתנו

"דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם מוֹעֲדֵ֣י ה' אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מוֹעֲדָֽי"

  • לאחר מכן התורה מפרטת את רשימת החגים המתחילה מהחודש הראשון שהוא חודש ניסן. הרשימה כוללת בראש ובראשונה את השבת, ולאחר מכן חג הפסח, ספירת העומר, שבועות, ראש השנה ויום הכיפורים, ובסוף חג הסוכות
  • שימו לב שאין חגים בחורף. קשה היה לעלות לבית המקדש במזג אויר בלתי צפוי, ואז כמובן לא היו חנוכה ופורים אשר נכנסו לְסיפור עמנו בשלב יותר מאוחר

היום הנו ט"ו באייר, אמצע החודש, ובעוד מספר ימים נציין את ל"ג בעומר, אמנם השנה בלי המדורות שנהפכו לחלק מזהם בלתי נשכח של הנוף הישראלי

יש מסורת המחברת בין ל"ג בעומר לבין הסיפור המופיע בתלמוד במסכת יבמות אשר בו כתוב:

"שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגַבַת עד אנטיפרִס וכולן מתו בפרק אחד…. תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת" – "עצרת" כאן היא אמצע חודש אייר כשנפסקים הגשמים

  • הטקסט ממשיך: "כולם מתו מיתה רעה. מאי היא? אמר רב נחמן: אסכרה"
  • ל"ג בעומר, על פי המסורת הספרדית, הוא היום שבו פסקו תלמידי ר' עקיבא מִלָמות בַמגפה
  • יש איזושהי סמליות בעובדה שהקורונה דועכת כעת, ונקווה שלא יבוא גל שני

אך על פי הנוסח הספרדי של "אגרת רב שרירא גאון" לא היה מדובר במגפה כלל אלא שמֵתוּ תלמידי רבי עקיבא בִשְמָדָא, אם כן, "אסכרה" הנָה ביטוי אלגורי הרומז למוֹת תלמידיו במרד בר כוכבא

  • כידוע, תמך ר' עקיבא בַמרד הכושל של בר כוכבא. לכן כינה חז"ל את בר כוכבא "בר כוזיבא", כי הוא התיימר להיות המשיח ואִכְזֵב את העם

בר כוכבא ותומכיו אשר ניסו למרוד נגד האימפריה הרומית היו כמו הקנאים אשר העדיפו להתאבד בַמצדה מאשר להיכנע. לעומתם ביקש יוחנן בן זכאי מאִַסְפַַסיָינוס קיסר: "תן לי יבנה וחכמיה" ועל ידי כך תרם להמשכיותו של העם היהודי – צריך לדעת איך להתפשר. תפסת מרובֶה לא תפסת

ההמשכיות של עמנו אינה רק תוצאה של ההישארות הפיזית שלנו בלבד אלא גם של הרוחניות המתבטאת בין היתר במועדי ה', חגי ישראל, אשר מלווים אותנו יותר משלושת אלפים שנה