פרשת אמור – דבר תורה
אנחנו בעיצומה של ספירת העומר ובשבת זו נציין את היום ה -28 לספירת העומר שבין חג הפסח לחג השבועות
וזה יצא שדווקא בפרשת השבוע שלנו, שהיא פרשת אמור, יש התייחסות לספירת העומר:
"וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמָּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹמֶ֖ר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה"
- מה משמעות המלים "עֹמֶ֖ר הַתְּנוּפָ֑ה"? "עומר" הנו מידת נפח, והיו מביאים עומר של שעורים לכוהן, אשר היה מניף אותו כקרבן מנחה לפני ה'
- כתוב בספר החינוך שמטרת המצווה היא "שנתבונן מתוך מעשה החסד הגדול שעושה הקב"ה עם בריותיו לחדש להם שנה שנה תבואה למחייה. לכן ראוי לנו שנקריב לו ברוך הוא ממנה, למען נזכיר חסדו וטובו הגדול טרם ניהנה ממנה."
- בעולם המפותח, אשר בו אנו לוקחים את הספקת המזון כדבר מובן מאליו מנהג קדום זה בא להזכיר לנו כי יש להעריך ולהודות על כך שיש לנו מה לאכול
אך יש גם פירוש אחר:
- בעיצומם של ימי האביב כשהיבול מתחיל להבשיל אנו מצווים לעצור ולהתבונן בתבואה, לקצור אלומת שיבולים, למדוד ממנה עומר של שעורים כשהן עדיין ירוקות ורכות ולהביאן אל הכהן שיניפן לפני ה'
- על פי ספר החינוך מטרת המנהג היא לעצור את האדם מן הגאווה והמחשבה האַדנוּתית שנוצרה מכוחו ומפועֲלו של עצמו בלבד
והרעיון להביא את "מֵרֵאשִׁ֣ית כָּל־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֗ה" אל בית-המקדש גם מקבל ביטוי בסוף ההפטרה מִסֵפֶר יחזקאל שאנו קוראים השבת. שם כתוב:
"וְרֵאשִׁית֩ כָּל־בִּכּ֨וּרֵי כֹ֜ל וְכָל־תְּר֣וּמַת כֹּ֗ל מִכֹּל֙ תְּרוּמ֣וֹתֵיכֶ֔ם לַכֹּהֲנִ֖ים יִֽהְיֶ֑ה וְרֵאשִׁ֤ית עֲרִסֽוֹתֵיכֶם֙ תִּתְּנ֣וּ לַכֹּהֵ֔ן לְהָנִ֥יחַ בְּרָכָ֖ה אֶל־בֵּיתֶֽךָ"
- צריך לזכור שלכוהנים הלויים לא היה וחלק ונחלה עִם ישראל. הם היו תלויים בנדיבותם של שאר העם. ולכן, האדם המביא מתבואתו למי שאין לו מביא ברכה על ביתו