פרשת אמור
פרשת אמור שאנו קוראים השבוע היא קשורה בצורה מסוימת לפרשת קדושים שקראנו לפני שבוע.
גם כאן מדובר בקדושה והפרשה מחולקת בעיקר לשני חלקים:
- המחצית הראשונה שלה מתייחסת לַמגבלות שהתורה מטילה על הכהנים כמו למשל:
"לְנֶ֥פֶשׁ לֹֽא־יִטַּמָּ֖א בְּעַמָּֽיו" – שלא יבא לנפש מת
"לֹֽא־יִקְרְח֤וּ קָרְחָה֙ בְּרֹאשָׁ֔ם וּפְאַ֥ת זְקָנָ֖ם לֹ֣א יְגַלֵּ֑חוּ וּבִ֨בְשָׂרָ֔ם לֹ֥א יִשְׂרְט֖וּ שָׂרָֽטֶת"
- והתורה מסבירה לנו מהו הטעם העומד מאחורי המגבלות הללו בַמלים: "כִּי֩ אֶת־אִשֵּׁ֨י ה' לֶ֧חֶם אֱלֹהֵיהֶ֛ם הֵ֥ם מַקְרִיבִ֖ם וְהָ֥יוּ קֹֽדֶשׁ"
- אין הקדושה איזושהי סגולה המיוחדת הטבועה כביכול בכהנים, אלא זוהי משימה המוטלת עליהם
המחצית השנייה של הפרשה מתעסקת בַמועדים: "אֵ֚לֶּה מוֹעֲדֵ֣י ה' מִקְרָאֵ֖י קֹ֑דֶשׁ אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם בְּמוֹעֲדָֽם"
- זהו המקור העיקרי להלכות שלוש הרגלים, שבת, ראש השנה יום הכיפורים
- כמובן החגי ישראל האחרים אינם נמצאים כאן, כי הם שייכים לתקופות יותר מאוחרות
- שימו לב: בַמשפט "אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם בְּמוֹעֲדָֽם" המילה "אותם" כתובה בכתיב חסר, ואפשר לקרוא אותה כ"אַתֶם". על זה מבוססת סמכות הסנהדרין לקבוע ראשי חודשים ומועדים. כתוב במדרש: "אתם אפילו שוגגים, אתם אפילו מוּטָעים, אתם אפילו אנוסים. אם קראתם אותם מועדיי, ואם לאו אינן מועדיי."
- כלומר, קדושת היום אינה נמצאת בתאריך ספציפי אלא מועדי ישראל מתקדשים על ידי כל יהודי בכך שהוא, בדברי ישעיהו לייבוביץ, מקבל על עצמו את כל הכרוך בשמירתם"