פרשת וארא
השבוע אנו קוראים את פרשת וארא הכוללת שבע מתוך שתים עשרה המכות אשר הביא הקב"ה על מצריים
- כשאנו קוראים את רשימת המכות בליל הסדר מנהג הוא לשפוך טיפת יין מהכוס על כל מכה, ונשאלת השאלה: למה?
- אולי מְקור המנהג הוא דומה לשבירת הכוס בסוף טקס החופה והקידושין שמטרתו היתה בַמקור על מנת לגרש את עין הרע
- אך יש הסבר מתקופה יותר מאוחרת, והוא להזכיר לנו ששמחתנו אינה מלאה ומושלמת. לכן אומר החתן: "אִם־לֹ֣א אַ֭עֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלִַ֑ם עַ֝֗ל רֹ֣אשׁ שִׂמְחָתִֽי"
וכשקוראים את רשימת המכות בליל הסדר אנו זוכרים את הפסוק במגילת משלי: "בִּנְפֹ֣ל אֽ֭וֹיִבְךָ אַל־תִּשְׂמָ֑ח וּ֝בִכָּשְׁל֗וֹ אַל־יָגֵ֥ל לִבֶּֽךָ. פֶּן־יִרְאֶ֣ה ה' וְרַ֣ע בְּעֵינָ֑יו וְהֵשִׁ֖יב מֵעָלָ֣יו אַפּֽוֹ."
פרשתנו כוללת את הפיכת הנילוס לדם, מכת הצפרדעים, מכת הכִנים, מכת הֶערוֹב, מכת הדֶבֶר, מכת השחין ומכת הברד
- מה זה "עָרוֹב"? על פי הרשב"ם (ר' שמואל בן מאיר, נכדו של רש"י): "מיני זאבים הם שנקראים 'ערוב' על שם שדרכם לטרוף בלילות
- אך הרב יוסף בכור שור, אשר חי בצרפת במאה ה-12, הסביר: "הנני משליח בך משלחת ערבוביא כבד מהם, אריות, דובים ונמרים, חזירים וזאבים, וחיות רעות"
אך נחזור לעניינו. איך אפשר לשבח את האל מתוך הסֵבֶל של אחרים?
- בגמרא במסכת ברכות מצטט רב נחמן בר יצחק את הפסוק מהמזמור: "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה". מה המשמעות של המלים "וגילו ברעדה"? הגמרא מסביר: "אמר רב אדא בר מתנא אמר רבה: 'בִמקום גילה שָם תהא רעדה'."
נכון כתוב מוקדם בפרשתנו: "וַאֲנִ֥י אַקְשֶׁ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְהִרְבֵּיתִ֧י אֶת־אֹתֹתַ֛י וְאֶת־מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם", אך המילה "נס" אינה מופיעה אפילה פעם אחת אלא המילה "מכות"
- הניצחון על אויבינו אינו סיבה למסיבה. על הפסוק במזמור "אָ֤ז יִמָּלֵ֢א שְׂח֡וֹק פִּינוּ֘ וּלְשׁוֹנֵ֪נוּ רִ֫נָּ֥ה אָ֭ז יֹאמְר֣וּ בַגּוֹיִ֑ם הִגְדִּ֥יל ה' לַעֲשׂ֥וֹת עִם־אֵֽלֶּה" כתוב במסכת ברכות:
"אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה…. אימתי? בַזמן שיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה."
רק כשנהיה כולנו מאוחדים תהיה סיבה לצחוק. בינתיים: "בִּנְפֹ֣ל אֽ֭וֹיִבְךָ אַל־תִּשְׂמָ֑ח"