פרשת ויצא – דבר תורה
פרשת ויצא מתחילה עם חלומו של יעקב על הסולם "מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשׁ֖וֹ מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹרְדִ֖ים בּֽוֹ"
- בתוך חלומו מקבל יעקב את הבטחת האל "וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרֲכ֥וּ בְךָ֛ כָּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ"
אך הסיפור אינו כל-כך פשוט
- כבר קראנו על התחרות שהייתה בין יעקב לעֵשָו, אשר גרמה לבריחתו של יעקב מביתו ומארצו אל בית דודו לבן בחרן
בפרשתנו התחרות היא מסוג אחר אך לא פחות בעייתית ומאתגרת, והיא זאת בין שתי אחיות, שתי נשים, בעניין אהבתו של יעקב
"וּלְלָבָ֖ן שְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת שֵׁ֤ם הַגְּדֹלָה֙ לֵאָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה רָחֵֽל. וְעֵינֵ֥י לֵאָ֖ה רַכּ֑וֹת וְרָחֵל֙ הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר וִיפַ֥ת מַרְאֶֽה. וַיֶּאֱהַ֥ב יַעֲקֹ֖ב אֶת־רָחֵ֑ל"
- שואלים חז"ל למה עיניה של לאה היו רכות. עונֶה אַחַד המדרשים:
"מתוך שהיו אומרים: 'ללבן שתי בנות וליצחק שני בנים. יישא הגדול את הגדולה, והקטן את הקטנה'. והיתה יוצאת לאה בפרשת דרכים ושואֲלָה לָעוברים ולַשבים: מה מַעֲשָיו של עֵשָו? אומרים לה: רָשָע גמור הוא, והקטן איש תם. והייתה בוכָה מפני שהיא הייתה הגדולה, עד שנעשָה עיניה רכות"
כידוע, בסוף יישא יעקב את שתי בנותיו של לבן, ולאה תהיה ברוכת ילדים. "וַיַּ֤רְא ה' כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה לֵאָ֔ה וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָ֑הּ וְרָחֵ֖ל עֲקָרָֽה"
- ובכל-זאת לא הצליחה לאה לקבל את אהבתו של בעלה. כשנולד לה בנה הבכור ראובן היא אמרה: "כִּֽי־רָאָ֤ה ה' בְּעָנְיִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה יֶאֱהָבַ֥נִי אִישִֽׁי"
- כשנולד לה שמעון היא הגיבה בתסכול ובמרירות: "כִּֽי־שָׁמַ֤ע ה' כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה אָנֹ֔כִי"
- גם כשנולד לה לוי היא קיוותה שזה יגרום ליעקב לאהוב אותה: "עַתָּ֤ה הַפַּ֙עַם֙ יִלָּוֶ֤ה אִישִׁי֙ אֵלַ֔י"
אך כל ניסיונותיה של לאה היו לָשווא. רק כשנולד בנה הרביעי לומדת לאה להשלים עם המציאות. "וַתֹּ֙אמֶר֙ הַפַּ֙עַם֙ אוֹדֶ֣ה אֶת־ה'. עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ יְהוּדָ֑ה"
- כומר פרוטסטנטי אמריקאי בשם ריינהולד ניבור חיבר את תפילת השלווה, שאנו מכירים משירה של שולי נתן. שם כתוב: "אֵלִי, תֵּן בִּי אֶת הַשַּׁלְוָה לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵין בִּיכָלְתִּי לְשַׁנּוֹתָם ,אֶת הָאֹמֶץ לְשַׁנּוֹת אֵת אֲשֶׁר בִּיכָלְתִּי ,וְאֵת הַתְּבוּנָה – לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם"
מהתנהגותה של לאה אנו לומדים לקח חשוב ביותר בחיים שהם מלאי עליות וירידות כמו אֵלוּ של המלאכים על הסולם, והוא להשלים עם המציאות ולהעריך את הטוב שיש בה