פרשת וירא – דבר תורה

 

 

פרשת ויֵרָא היא אחת הפרשות המעניינות והבעייתיות ביותר בכל התורה

  • היא מתחילה עם הבשורה המשמחת ששרה, שהיא עקרה וכבר אישה זקנה, עומדת להיכנס להריון
  • אולי סוף סוף יקיים האל את הבטחתו לאברהם: "וְהִפְרֵתִ֤י אֹֽתְךָ֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וּנְתַתִּ֖יךָ לְגוֹיִ֑ם"
  • אך לאחר מכן אותו אברהם יעמיד פנים כאילו הוא אחיה של שרה, וייתן אותה לאבימלך מלך גרר כמו שהוא מסר אותה קודם לפרעה מלך מצרים על מנת להציל את נפשו
  • דווקא אבימלך הוא איש המוּסַר אשר יאמר לאברהם: "מֶֽה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֙נוּ֙ וּמֶֽה־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ כִּֽי־הֵבֵ֧אתָ עָלַ֛י וְעַל־מַמְלַכְתִּ֖י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽי"

רק לאחר מכן אנו קוראים: "וַתַּהַר֩ וַתֵּ֨לֶד שָׂרָ֧ה לְאַבְרָהָ֛ם בֵּ֖ן לִזְקֻנָ֑יו"

  • אך הבן אשר נולד, יצחק, לא היה הבן הבכור של אברהם, אלא ישמעאל אשר נולד להגר שפחתה של שרה
  • ולסבך את העניינים, שרה תדרוש מאברהם לגרש אותם בַמלים: "גָּרֵ֛שׁ הָאָמָ֥ה הַזֹּ֖את וְאֶת־בְּנָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א יִירַשׁ֙ בֶּן־הָאָמָ֣ה הַזֹּ֔את עִם־בְּנִ֖י עִם־יִצְחָֽק"
  • ומהי תגובתו של אברהם? "וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר מְאֹ֖ד בְּעֵינֵ֣י אַבְרָהָ֑ם עַ֖ל אוֹדֹ֥ת בְּנֽוֹ"
  • שימו לב שכתוב "עַ֖ל אוֹדֹ֥ת בְּנֽוֹ". לא אכפת לו מהגר. הוא הבעל הצייתני המקיים את רצונה של שרה בלי לומר מילה
  • נכון, אמר לו אלוהים: "כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ר אֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ" אך איפה אותו אברהם אשר יתחנן בפני האל להציל את סדום ועמורה בַמלים "אוּלַ֥י יֵ֛שׁ חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר הַאַ֤ף תִּסְפֶּה֙ וְלֹא־תִשָּׂ֣א לַמָּק֔וֹם לְמַ֛עַן חֲמִשִּׁ֥ים הַצַּדִּיקִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבָּֽהּ"

אותו אברהם הצייתני גם ייכשל כאשר האל יצווה אותו לקחת את יצחק ולהקריב אותו כקרבן על הר המוריה, וזה ידרוש את מעורבותו של המלאך על מנת לעצור אותו במלים "אַל־תִּשְׁלַ֤ח יָֽדְךָ֙ אֶל־הַנַּ֔עַר וְאַל־תַּ֥עַשׂ ל֖וֹ מְא֑וּמָה"

  • מעניין שהאל אינו מדבר שוב אתו ישירות אלא רק דרך מלאך
  • ושימו לב שמעמד העקדה אינו נזכר כלל בהמשך התנ"ך במסגרת אירועים מכוננים של תולדות עמנו

המסכנה היא ברורה. היהדות אינה דורשת צייתנות עיוורת אלא דווקא מעלָה על נס את ההתמודדות המתמדת של האדם עם אלוהיו. מאבק זה מקבל ביטוי בְמעבר יבוק כאשר כתוב על יעקב: "לֹ֤א יַעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־שָׂרִ֧יתָ (=נאבקת) עִם־אֱלֹהִ֛ים וְעִם־אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל"