פרשת וירא – דבר תורה
בניגוד לַדתות המנסות להציג את גיבוריהן כקדושים וכאנשים מושלמים, היהדות אינה מנסה לטאטא את מעשיהם של אבותינו מתחת לשטיח. אבות האומה לא היו צדיקים גמורים, מורשתנו אינה מסתירה זאת, ואין כמו פרשת וירא לשפוך אור על חולשותיהם והפגמים שבאופיָם
- אנו קוראים על הציניות של שרה אמנו. כשהיא שומעת שתיכנס להריון בגילה המתקדם כתוב: – "וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ לֵאמֹ֑ר אַחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן"
- יותר מאוחר מנסָה שרה להכחיש את מה שאמרה: "לֹ֥א צָחַ֖קְתִּי כִּ֣י׀ יָרֵאָה", אך בעלה אברהם אינו עומד בצדה ומשחרר אותה מאחריות אלא מגיב: "לֹ֖א כִּ֥י צָחָֽקְתְּ"
- יותר מאוחר בפרשה אנו קוראים על קנאתה של שרה: – "וַתֵּ֨רֶא שָׂרָ֜ה אֶֽת־בֶּן־הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה לְאַבְרָהָ֖ם מְצַחֵֽק. וַתֹּ֙אמֶר֙ לְאַבְרָהָ֔ם גָּרֵ֛שׁ הָאָמָ֥ה הַזֹּ֖את וְאֶת־בְּנָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א יִירַשׁ֙ בֶּן־הָאָמָ֣ה הַזֹּ֔את עִם־בְּנִ֖י עִם־ יִצְחָֽק"
- ואברהם אבינו מתגלה כאדם חלש המסכים לגרש את הגר ואת בנו הבכור: – "וַיַּשְׁכֵּ֣ם אַבְרָהָ֣ם׀ בַּבֹּ֡קֶר וַיִּֽקַּֽח־לֶחֶם֩ וְחֵ֨מַת מַ֜יִם וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הָ֠גָר שָׂ֧ם עַל־שִׁכְמָ֛הּ וְאֶת־הַיֶּ֖לֶד וַֽיְשַׁלְּחֶ֑הָ וַתֵּ֣לֶךְ וַתֵּ֔תַע בְּמִדְבַּ֖ר בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע"
- יותר מאוחר באותה פרשה ייקח אברהם את בנו יצחק על מנת להעלות אותו לעולה על הר המוריה
למה מספרת לנו התורה על כל הפגמים האלה של אבותינו? אולי אחת הסיבות היא כי שאנחנו כמוהם, אנשים המתמודדים עם אתגרים לא פשוטים. לפעמים אנו מצליחים ולפעמים נכשלים
- אנו שרה המרגישה מאוימת והמפגינה קנאה
- אנו אברהם המעדיף בן אחד מעל השני
- אנו יעקב המְרַמֶה את אביו
ובכל-זאת, אנו מתפללים לאלוהי אברהם, יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה. כמו שאנו מקבלים את עצמנו עם כל המורכבות והניגודים שיש בתוכנו, גם אנו מקבלים את אבותינו בתקווה שנלמד מניסיונותיהם כמו שאנו מקווים ללמוד מחייהם של הדור אשר קדם לנו