פרשת וישלח – דבר תורה

נובמבר 23, 2018 /  Michael Boyden  /  כללי

פרשת וישלח מתחילה עם מעשה ההתפייסות בין יעקב לעֵשָו אחרי שנים רבות של מריבות טינה, כעס ופחד. ואז אנו קוראים:

"וַיָּ֨רָץ עֵשָׂ֤ו לִקְרָאתוֹ֙ וַֽיְחַבְּקֵ֔הוּ וַיִּפֹּ֥ל עַל־צַוָּארָ֖ו וַיִּשָּׁקֵ֑הוּ וַיִּבְכּֽוּ"

• רק לאחר מכן כתוב: "וַיָּבֹא֩ יַעֲקֹ֨ב שָׁלֵ֜ם עִ֣יר שְׁכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן"
• על המילה "שלם" כתוב: "ואמר רב: שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו"
• כל עוד לא התפייס יעקב עם אָחִיו הוא נשאר במצב של בריחה פיזית ונפשית, אדם שאינו שלם, ואינו מסוגל לחזור לארצו ולמשפחתו

אך לאחר מכן מספרת הפרשה סיפור חמוּר ואָלים שהתורה אינה מסתירה מאתנו ואינה מתעלמת ממנו

"וַתֵּצֵ֤א דִינָה֙ בַּת־לֵאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְיַעֲקֹ֑ב לִרְא֖וֹת בִּבְנ֥וֹת הָאָֽרֶץ. וַיַּ֨רְא אֹתָ֜הּ שְׁכֶ֧ם בֶּן־חֲמ֛וֹר הַֽחִוִּ֖י נְשִׂ֣יא הָאָ֑רֶץ וַיִּקַּ֥ח אֹתָ֛הּ וַיִּשְׁכַּ֥ב אֹתָ֖הּ וַיְעַנֶּֽהָ"

• "ויקח", "וישכב", "ויענה"… כך בשלושה פעלים פשוטים מתואר מעשה האונס האכזרי הראשון בתנ"ך המְשָנֶה חיים שלמים

על העונש שקיבל שכם אנו קוראים בהמשך:

"וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י … וַיִּקְח֣וּ שְׁנֵֽי־בְנֵי־יַ֠עֲקֹב שִׁמְע֨וֹן וְלֵוִ֜י אֲחֵ֤י דִינָה֙ אִ֣ישׁ חַרְבּ֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ עַל־הָעִ֖יר בֶּ֑טַח וַיַּֽהַרְג֖וּ כָּל־זָכָֽר. וְאֶת־חֲמוֹר֙ וְאֶת־שְׁכֶ֣ם בְּנ֔וֹ הָרְג֖וּ לְפִי־חָ֑רֶב וַיִּקְח֧וּ אֶת־דִּינָ֛ה מִבֵּ֥ית שְׁכֶ֖ם וַיֵּצֵֽאוּ"

• שימו לב שהתורה משתמשת שוב בפועל "לקחת". דינה נלקחת. היא אינה עושָה כרצונה. כתוב במדרש: "ר' יודן אמר: גוררים בה ויוצאים"
• היא לא רצתה לעזוב, אך שמעון ולוי היו יותר מעוניינים בכבוד המשפחה מאשר ברגשותיה
• אנו לא קוראים שוב על דינה בכל התנ"ך. היא כאילו נעלמה מהמפה, ואין אף אחד הדואג לצרכיה

ולאחר מכן ממשיכה הפרשה כאילו לא קרה כלום. אנו קוראים:

"וַיֵּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים אֶֽל־יַעֲקֹב֙ ע֔וֹד בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיְבָ֖רֶךְ אֹתֽוֹ. וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַעֲקֹ֑ב לֹֽא־יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙ יִהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל"

"וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם. עֵשָׂ֛ו לָקַ֥ח אֶת־נָשָׁ֖יו מִבְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן"

"וְאֵ֙לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם לִפְנֵ֥י מְלָךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל"

ובמקרה אנו קוראים פרשה זו בדיוק בַיום שלפני יום המאבק באלימות נגד נשים

• 14 נשים נרצחו על ידי בני זוגן רק בשנה החולפת

אך העולם כמנהגו נוהג. והחיים ממשיכים כאילו לא קרה כלום – גם בפרשתנו וגם בחברתנו