פרשת חיי שרה – דבר תורה
הפעם האחרונה ששמענו על שרה אמנו הייתה בפרשת ויֵרָא. שם כתוב:
"וַתֵּ֨רֶא שָׂרָ֜ה אֶֽת־בֶּן־הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה לְאַבְרָהָ֖ם מְצַחֵֽק. וַתֹּ֙אמֶר֙ לְאַבְרָהָ֔ם גָּרֵ֛שׁ הָאָמָ֥ה הַזֹּ֖את וְאֶת־בְּנָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א יִירַשׁ֙ בֶּן־הָאָמָ֣ה הַזֹּ֔את עִם־בְּנִ֖י עִם־ יִצְחָֽק"
- ואז פתאום וללא התראה כלשהי, אנו קוראים בתחילת פרשתנו:
"וַיִּהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵי֖ חַיֵּ֥י שָׂרָֽה. וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן"
- נכון, הייתה שרה על פי התורה בת 127 שנים (דרך אגב, יחיה אברהם בעלה עד לַגיל המופלג של 175 שנה!), אך מה הביא למותה?
דיברתי בעבר על איך שיש פרשני המקרא הקלאסיים הטוענים שהיא מתה משברון לב כששמעה על עקידת יצחק. כתוב בפרקי דרבי אליעזר:
"כְּשֶׁבָּא אַבְרָהָם מֵהַר הַמּוֹרִיָּה חָרָה אַפּוֹ שֶׁל סַמָּאֵל [נ"א: שטן], שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא עָלְתָה בְיָדוֹ תַּאֲוַת לִבּוֹ לְבַטֵּל קָרְבָּנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. מֶה עָשָׂה? הָלַךְ וְאָמַר לְשָׂרָה, 'אִי שָׂרָה לֹא שָׁמַעְתְּ מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה בָּעוֹלָם?' אָמְרָה לוֹ 'לָאו'. אָמַר לָהּ 'לָקַח אִישֵׁךְ הַזָּקֵן לַנַּעַר לְיִצְחָק וְהִקְרִיבוֹ לְעוֹלָה, וְהַנַּעַר בּוֹכֶה וּמְיַלֵּל שֶׁלֹּא יָכוֹל לְהִנָּצֵל'. מִיָּד הִתְחִילָה בּוֹכָה וּמְיַלֶּלֶת… וּפָרְחָה נִשְׁמָתָהּ וָמֵתָה"
- כידוע, שיקר השטן, אך מה שקובע אינו תמיד האמת אלא איך שמוסרים לאדם בשורה מרה
מסופר בתלמוד מסכת בבא מציעא שאחרי וויכוח סוער החליטו החכמים להחרים את רבי אליעזר. השאלה הייתה מי ילך להודיע לו. כתוב:
"מי ילך ויודיעוֹ? – אמר להם רבי עקיבא: 'אני אלך, שֶמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעוֹ, ונמצא מחריב את כל העולם כולו'. מה עשה רבי עקיבא? לבש שחורים, ונתעטף שחורים, ויָשַב לפניו בריחוק ארבע אמות. – אמר לו רבי אליעזר: 'עקיבא, מה יום מיומים?' – אמר לו: 'רבי, כמדומֶה לי שחברים בְדילים ממך'. – אף הוא קרע בגדיו וחִלֵץ מנעליו, ונשמט וישב על גבי קרקע. זָלגו עיניו דמעות"
מה שאנו לומדים מהתנהגותו של רבי עקיבא הוא שצריכים להכין אדם לבשורה לא נעימה ולא למסור אותה בהפתעה. מי שאינו עושה כך במילותיו של רבי עקיבא "מחריב את כל העולם כולו"