פרשת כי תבוא – דבר תורה

פרשת כי תבוא מתחילה במקום טוב עם ההסתכלות קדימה לכניסתו של עם ישראל לארץ:

"וְהָיָה֙ כִּֽי־תָב֣וֹא אֶל־הָאָ֔רֶץ … וְלָקַחְתָּ֞ מֵרֵאשִׁ֣ית כָּל־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר תָּבִ֧יא מֵֽאַרְצְךָ֛ … וּבָאתָ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן"

  • השורש ב.ו.א. חוזר על עצמו שלוש פעמים: "תָב֣וֹא", "תָּבִ֧יא", "וּבָאתָ֙" – הכול נשמע כל-כך חיובי
  • ואז כתוב "וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ה' אֱלֹהֶ֗יךָ" ובהמשך יש 6 פסוקים הנקראים "מקרא ביכורים" המחזיקים את סיפורו של עם ישראל כולו בתמצית: פותחים באברהם, עוברים דרך העבדות במצרים ויציאת מצרים עד לַכניסה לארץ

זה נשמע במבט ראשון כמו סיפור עם happy ending – הצלחנו, הגענו! וכדי להדגיש את תחושת ההישג וההצלחה מוסיפה הפרשה:

" וַֽה' הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה … וּֽלְתִתְּךָ֣ עֶלְי֗וֹן עַ֤ל כָּל־הַגּוֹיִם֙ … וְרָאוּ֙ כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֛י שֵׁ֥ם ה' נִקְרָ֣א עָלֶ֑יךָ וְיָֽרְא֖וּ מִמֶּֽךָּ"

  • לא פלא שיש כל-כך הרבה אנטישמיות בעולם!

אך לצטט את הפסוקים בצורה כזאת הוא להוציא אותן מהֶקשֵרָם

  • הרי אחרי המלים "לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה" כתוב "לִשְׁמֹ֖ר כָּל־מִצְוֹתָֽיו" ולאחרי המלים "וּֽלְתִתְּךָ֣ עֶלְי֗וֹן עַ֤ל כָּל־הַגּוֹיִם֙" כתוב "וְלִֽהְיֹתְךָ֧ עַם־קָדֹ֛שׁ"
  • כשאנו מברכים לפני קריאת התורה "אשר בחר בנו מכל העמים" אסור לשכוח שלאחר מכן כתוב "ונתן לנו את תורתו" – כלומר, אין ארוחות חינם: הבחירה מגיעה עם חובות

אם כן, לא פלא שכתוב יותר מאוחר בפרשה מה שיהיה אם העם לא יהיה ראוי לשבחים:

"אָר֕וּר מַסִּ֖יג גְּב֣וּל רֵעֵ֑הוּ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן. אָר֕וּר מַשְׁגֶּ֥ה עִוֵּ֖ר בַּדָּ֑רֶךְ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן. אָר֗וּר מַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט גֵּר־יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן."

  • כלומר, אם כתוב בתחילת פרשתנו שקיבלנו את הארץ "נַחֲלָ֑ה וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֥בְתָּ בָּֽהּ", מסתבר שהארץ המובטחת אינה כל-כך מובטחת

לכן מסתיימת הפרשה באזהרה: "וּשְׁמַרְתֶּ֗ם אֶת־דִּבְרֵי֙ הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔ילוּ אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן."

  • והתלמוד מצטט פסוק דומה מספר יהושע: "לא ימוש ספר התורה [הזה] מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל"

הבחירה הזאת בין הברכה לבין הקללה הנמצאת בפרשתנו גם עומדת לפנינו בימים אלה שלפני תחילת שנה חדשה