פרשת כי תשא
פרשת כי תשא מתחילה עם מִפקַד העם והמצווה שכל אחד ישלם מחצית השקל:
"הֶֽעָשִׁ֣יר לֹֽא־יַרְבֶּ֗ה וְהַדַּל֙ לֹ֣א יַמְעִ֔יט מִֽמַּחֲצִ֖ית הַשָּׁ֑קֶל לָתֵת֙ אֶת־תְּרוּמַ֣ת ה' לְכַפֵּ֖ר עַל־
נַפְשֹׁתֵיכֶֽם."
- פירש החזקוני, רבי חזקיה בן מנוח, אשר חי בפרובנס במאה ה-13: "שאם יַרבה העשיר והדל ימעיט לא יהיה החשבון נודע ע"י השקלים"
- אבל יש לו הסבר נוסף שהוא יותר עֶרכי: "ועוד לא יהיו שווין בכפרה"
- מדובר במימון עשיית הכלים לאוהל המועד במדבר, ולא יכול להיות שאחד יהיה שווה יותר מהאחר
הפרשה מתעסקת בין היתר בתיאור הכלים, כמו למשל כיור הנחושת וכנו הנחושת, אשר יצרו לַמשכן, ואז פתאום באמצע הפירוט כתוב: "אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ…. וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם"
- למה פתאום מתייחסת הפרשה לַשבת? מסביר הפרשן אבן עזרא:
"וטעם … שלא יאמר אדם בעבור שהיא מלאכת הקודש לעשותה גם בשבת"
- ועל הסמיכות שבין מלאכת בניית המשכן ומצוות שמירת השבת מבססים חז"ל את ל"ט אבות מלאכות המופיעות בַמשנה ושהן אסורות בשבת
- אך מה שמעניין במיוחד הוא השימוש במלים "לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת" – השבת דורשת מאיתנו עשייה – פעילות כגון הדלקת נרות, קידוש, ארוחת שבת משפחתית ולימוד על מנת להיות בעלת משמעות
- אולי זאת אחת הסיבות שכתוב "כָּל־הָעֹשֶׂ֥ה בָהּ֙ מְלָאכָ֔ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמֶּֽיהָ" כי עשיית השבת נותנת לַיום עצמו ולנו כעם משמעות. אמר אחד העם: "יותר משישראל שמרו את השבת – שמרה השבת אותם"
פרשתנו כוללת גם כמובן סוג בנייה אחרת בנוסף למשכן והיא עשיית עגל המסכה, והעם בהתלהבותו אומר: "אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם"
- שימו לב שהיתה לכולם דעה אחת. אנחנו לא שומעים על מתנגדים
- רק מפני שכולם מסכימים אינו אומר בהכרֵחַ שהם צודקים
- אמר הסופר טולסטוי: "הטעות אינה מפסיקה להיות טעות גם כשהרוב שותפים לה"
לשמחתנו פרשתנו אינה מסתיימת שם, אלא משה יורד מן ההר אחרי "אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה … וְהִנֵּ֥ה קָרַ֖ן ע֣וֹר פָּנָ֑יו…. וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן נִגְּשׁ֖וּ כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְצַוֵּ֕ם אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר ה' אִתּ֖וֹ בְּהַ֥ר סִינָֽי."