פרשת מטות – דבר תורה
פרשות מטות ומסעי מביאות את תורה בצורה מסוימת לסיומו
- כמובן יש לנו ספר דברים לפנינו, אך הוא חוזר ברובו על חומר אשר הופיע כבר בספרים קודמים, ובני ישראל כבר הגיעו לגבולות ארץ כנען
בפרשת מטות יש התייחסות לקראת סוף הפרשה לשבטי ראובן וגד וחצי שבט מנשה, אשר בקשו ממשה להישאר בצד המזרחי של הירדן כי "אֶ֥רֶץ מִקְנֶ֖ה הִ֑וא". לכן הם העדיפו לא להיכנס לארץ
- מסתבר שהם לא היו ציונים גדולים, והעדיפו את המִרעֶה בחו"ל
תשובתו של משה הייתה: "הַאַֽחֵיכֶ֗ם יָבֹ֙אוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְאַתֶּ֖ם תֵּ֥שְׁבוּ פֹֽה?"
- זוהי שאלה שאפשר להפנות גם לרוב בחורי הישיבה החרדים היום!
בפנייתם למשה הם אמרו:
"גִּדְרֹ֥ת צֹ֛אן נִבְנֶ֥ה לְמִקְנֵ֖נוּ פֹּ֑ה וְעָרִ֖ים לְטַפֵּֽנוּ. וַאֲנַ֜חְנוּ נֵחָלֵ֣ץ חֻשִׁ֗ים לִפְנֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר אִם־הֲבִֽיאֹנֻ֖ם אֶל־מְקוֹמָ֑ם וְיָשַׁ֤ב טַפֵּ֙נוּ֙ בְּעָרֵ֣י הַמִּבְצָ֔ר מִפְּנֵ֖י יֹשְׁבֵ֥י הָאָֽרֶץ"
- רש"י מפרש את המלים "נֵחָלֵ֣ץ חֻשִׁ֗ים" – "נזדרז מהירים" – כלומר, הם היו חלוצים במלחמה
אך מעניין לקרוא את תשובתו של משה להצעתם:
"בְּנֽוּ־לָכֶ֤ם עָרִים֙ לְטַפְּכֶ֔ם וּגְדֵרֹ֖ת לְצֹנַאֲכֶ֑ם וְהַיֹּצֵ֥א מִפִּיכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ"
- שימו לב לסֵדֶר הדברים. הם אמרו "גִּדְרֹ֥ת צֹ֛אן נִבְנֶ֥ה לְמִקְנֵ֖נוּ פֹּ֑ה וְעָרִ֖ים לְטַפֵּֽנוּ" – כלומר, הם שמו את הצאן לפני ילדיהם"
- לעומת זאת ענה משה: "בְּנֽוּ־לָכֶ֤ם עָרִים֙ לְטַפְּכֶ֔ם וּגְדֵרֹ֖ת לְצֹנַאֲכֶ֑ם" – כלומר, הוא הפך את הסדר!
- הפרשן רש"י הֵעיר: "חסים היו על ממונם יותר מבניהם ובנותיהם, שהקדימו מקניהם לטפם. אמר להם משה לא כן עשו. העיקר עיקר והטפל טפל. בְנו לכם תחלה ערים לטפכם ואחר כך גדרות לצאנכם"
מדובר בסדר עדיפויות שונה. האם שמים את המשפחה במקום הראשון או את הפרנסה?
- אנו חיים בעולמם אשר רבים עובדים שעות מטורפות
- נהפכנו לעבדים של המחשבים והסמארטפונים המלווים אותנו לכל מקום
- על ערס הדווי לא שמעתי אחד שאמר "חבל שלא בליתי שעות נוספות במשרד" אלא "חבל שלא הקדשתי יותר זמן לִילָדַי"
כפי שאמר רש"י: "העיקר עיקר והטפל טפל"