פרשת משפטים – דבר תורה
פרשת משפטים היא בעצם ההמשך של הפרשה הקודמת, פרשת יתרו, אשר כללה את ההתגלות בהר סיני ועשרת הדיברות
- בפרשה נמצאות מצוות רבות כולל "אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א תְקַלֵּ֑ל וְנָשִׂ֥יא בְעַמְּךָ֖ לֹ֥א תָאֹֽר" ואת המצווה "לֹ֥א תַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט", מצוות שיש להן לא פחות רלוונטיות היום מאשר בַתקופה אשר בה נוסחו לפני קרוב ל- 3,000 שנה
היא גם פרשה המתייחסת לזכויות העבד העברי
"כִּ֤י תִקְנֶה֙ עֶ֣בֶד עִבְרִ֔י שֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים יַעֲבֹ֑ד וּבַ֨שְּׁבִעִ֔ת יֵצֵ֥א לַֽחָפְשִׁ֖י חִנָּֽם"
- אם מישהו חשב שתרגיל ה"ישראבלוף" הוא משהו שהמציא הגשש החיוור, ראוי שיסתכל במה שכתוב בהפטרה מספר ירמיה שאנו קוראים בשבת זו. שם כתוב:
"וַיָּשִׁ֗בוּ אֶת־הָֽעֲבָדִים֙ וְאֶת־הַשְּׁפָח֔וֹת אֲשֶׁ֥ר שִׁלְּח֖וּ חָפְשִׁ֑ים וַֽיִּכְבְּשׁ֔וּם לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָחֽוֹת" – כלומר, הם החזירו אותם לעבדות!
- שש מאות שנה אחרי יציאת מצריים היו אבותינו מוכנים להעביד את בני עַמם לעולם
- מסתבר שהרגישות ההיסטורית אשר הייתה אמורה להשפיע על התנהגותם של אבותינו כלפי הזולת נעלמה
יש גם בתוך פרשתנו התייחסות לַגֵר
"וְגֵ֖ר לֹ֣א תִלְחָ֑ץ וְאַתֶּ֗ם יְדַעְתֶּם֙ אֶת־נֶ֣פֶשׁ הַגֵּ֔ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
- לא מדובר כאן בגֵר צדק אלא בגֵר תושב – כלומר, הזָר הנמצא בתוככם. בספר דברים כתוב: "וַאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם"
- על המילה "גֵר" מסביר רש"י: "אדם שלא נולד באותה מדינה, אלא בא ממדינה אחרת לגור שם"
- יחסית קל לאהוב את האדם שהוא כמונו כפי שכתוב: "וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ", אך המבחן האֲמִתי של האופי המוסרי של חברה הנו התייחסותה לַשוֹנֶה ולא לַדוֹמֶה
- התורה מתייחסת לא פחות מ- 36 פעמים לעניין הגֵר
כתוב בתלמוד בבלי במסכת בבא מציעא:
"תנו רבנן: המְאַנֶה את הגר עובר בשלושה לאוין, והלוחצו עובר בשניים…. 'וגר לא תונה', 'וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו', 'ולא תונו איש את עמיתו' – וגר בכלל עמיתו הוא. לוחצו נמי, שלושה כתיבי: 'ולא תלחצנו', 'וגר לא תלחץ', 'ולא תהיה לו כנושה' …. תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: מפני מה הזהירה תורה בשלושים וששה מקומות, ואמרי לה בארבעים וששה מקומות בַגֵר? – מפני ש'סורו רע'."
- ועל המלים "וְאַתֶּ֗ם יְדַעְתֶּם֙ אֶת־נֶ֣פֶשׁ הַגֵּ֔ר" מוסיף רש"י: "כמה קשה לו כשלוחצים אותו"
כשאנו עדים למדיניות של ממשלת ישראל כלפי זרים הנמצאים בתוכנו והסכנה שיש בגירושם, ראוי שנזכור את הפסוק בתודה "כָּכֶ֛ם כַּגֵּ֥ר יִהְיֶ֖ה לִפְנֵ֥י ה'"
- על הפסוק הזה כתב הרב יונתן זקס:
"(זה) חלק מהמאבק המוסרי של עם ישראל נגד השבטיות וממשיכתה המודרנית, הלאומנות הזנופובית, שנאת הזרים. גם לַזרים יש זכויות וגם הם זכאים לתבוע מאתנו יחס הומני, שהרי כולנו נחשבים זרים בעיני מישהו אחר. את העיקרון הזה אָמור עם ישראל לא רק לדעת באופן מופשט אלא גם לחוש בעומק זכרונו הקיבוצי 'כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם'."