פרשת נוח – דבר תורה
פרשת נוח הנָה סיפור של Re-start, של התחלה חדשה
- אם בקשר לאדם וחוה כתוב: "וַֽיִּשְׁמְע֞וּ אֶת־ק֨וֹל ה' אֱלֹהִ֛ים מִתְהַלֵּ֥ךְ בַּגָּ֖ן" כאן כתוב: "אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ
- כאשר נברא האדם הראשון כתוב: "פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת־הַמַּ֙יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָע֖וֹף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ" וכאן כתוב: "וַיְבָ֣רֶךְ אֱלֹהִ֔ים אֶת־נֹ֖חַ וְאֶת־בָּנָ֑יו וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם פְּר֥וּ וּרְב֖וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָֽרֶץ"
יש גם דמיון בין פרשת נוח לבין ספר יונה שקראנו ביום כיפור. בשני המקרים מבשר האל על האסון שבדרך
- בספר יונה אומר האל ליונה: " ק֠וּם לֵ֧ךְ אֶל־נִֽינְוֵ֛ה הָעִ֥יר הַגְּדוֹלָ֖ה וּקְרָ֣א עָלֶ֑יהָ כִּֽי־עָלְתָ֥ה רָעָתָ֖ם לְפָנָֽי" ובפרשתנו כתוב: "וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים לְנֹ֗חַ קֵ֤ץ כָּל־בָּשָׂר֙ בָּ֣א לְפָנַ֔י כִּֽי־מָלְאָ֥ה הָאָ֛רֶץ חָמָ֖ס מִפְּנֵיהֶ֑ם וְהִנְנִ֥י מַשְׁחִיתָ֖ם אֶת־הָאָֽרֶץ"
- הסיפור של שניהם קשור לְמים סוערים. על נוח כתוב: "בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה נִבְקְעוּ֙ כָּֽל־מַעְיְנֹת֙ תְּה֣וֹם רַבָּ֔ה וַאֲרֻבֹּ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם נִפְתָּֽחוּ" וכאשר ניסה יונה לברוח משליחתו כתוב: "וַֽה' הֵטִ֤יל רֽוּחַ־גְּדוֹלָה֙ אֶל־הַיָּ֔ם וַיְהִ֥י סַֽעַר־גָּד֖וֹל בַּיָּ֑ם וְהָ֣אֳנִיָּ֔ה חִשְּׁבָ֖ה לְהִשָּׁבֵֽר"
נוח ויונה הם אנשים אגוצנטריים
- תגובתו של נוח לָאזהרה על המבול שבדרך הייתה פשוטה. אחרי שאמר לו האל: "עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ תֵּבַ֣ת עֲצֵי־גֹ֔פֶר" כתוב: "וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֹת֛וֹ אֱלֹהִ֖ים כֵּ֥ן עָשָֽׂה"
- אין אצלו כל ניסיון למחות נגד החלטת האל
- גם יונה מנסה לברוח ללא תגובה. לא אכפת לו מאנשי נינווה
תַשוו בין הסיפור של נוח לבין התנהגותו של אדם אחר שגם היה בְתיבה. הרי על מרים אחותו של משה כתוב: "וַתִּֽקַּֽח־לוֹ֙ תֵּ֣בַת גֹּ֔מֶא וַתַּחְמְרָ֥ה בַחֵמָ֖ר וּבַזָּ֑פֶת וַתָּ֤שֶׂם בָּהּ֙ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וַתָּ֥שֶׂם בַּסּ֖וּף עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר"
אך זה סוף הדמיון שיש בין נוח ויונה מצד אחד לבין התנהגותו של משה מצד שני
- כאשר אחרי מעשה העגל אמר האל: "עַד־אָ֥נָה יְנַאֲצֻ֖נִי הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְעַד־אָ֙נָה֙ לֹא־יַאֲמִ֣ינוּ בִ֔י בְּכֹל֙ הָֽאֹת֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּֽוֹ. אַכֶּ֥נּוּ בַדֶּ֖בֶר וְאוֹרִשֶׁ֑נּוּ וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֹֽתְךָ֔ לְגוֹי־גָּ֥דוֹל וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ" תגובתו של משה הייתה שונָה לחלוטין באומרו:
"סְלַֽח־נָ֗א לַעֲוֹ֛ן הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּגֹ֣דֶל חַסְדֶּ֑ךָ"
נוח ויונה לא היו מנהיגים. הם דאגו לעצמם כמו גם לצערנו חלק גדול ממנהיגינו היום. תגובתו של נוח הייתה יכולה להיות שונָה. הוא היה יכול להיות כמו אברהם אבינו אשר בעניין סדום ועמורה התחנן בפני האל בַמלים: "אוּלַ֥י יֵ֛שׁ חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר הַאַ֤ף תִּסְפֶּה֙ וְלֹא־תִשָּׂ֣א לַמָּק֔וֹם לְמַ֛עַן חֲמִשִּׁ֥ים הַצַּדִּיקִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבָּֽהּ"
נכון כתוב על נוח כי היה "אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו", אך כפי שאמר רבי יוחנן: "בדורותיו, ולא בדורות אחרים"