פרשת ראה – דבר תורה
פרשת ראה מתעסקת בַמצב אשר בו עם ישראל עומד להיכנס לארץ כנען
- כמו בַחיים עצמם, יש תמיד כל מיני הזדמנויות אך גם סכנות. כפי שפרשתנו מתארת את המצב: "רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה" – והכול תלוי בַבחירות שלעצמנו
תמיד הייתה הסכנה, וגם בימינו, שהעם יהיה מושפע על ידי השקפת העולם ומנהגיהם של הסביבה, ובתקופת התנ"ך היה מדובר בעובדי אלילים. לכן מזהירה הפרשה:
"כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ … לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ: מֵאֱלֹהֵ֣י הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם … לֹא־תֹאבֶ֣ה ל֔וֹ וְלֹ֥א תִשְׁמַ֖ע אֵלָ֑יו"
- כלומר, תשמרו על האינדיווידואליות והזהות שלכם כְעם, ואל תהיו מושפעים על ידי חוקות הגויים
- על פי מחקר שניהל מרכז Pew כ 1.6 מיליון אמריקאים מֵרקע יהודי מזדהים כנוצרים
- תמיד הייתה הסכנה של מה שנקרא ביוונית "סינקרטיסמוס", הניסיון ליישב בין אמונות שונות ואפילו מנוגדות
- לכן יש דגש בפרשתנו על המרכזיות והבלעדיות של בית-המקדש על מנת לנסות למנוע פולחן בלתי מבוקר: "הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּֽן־תַּעֲלֶ֖ה עֹלֹתֶ֑יךָ בְּכָל־מָק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה כִּ֣י אִם־בַּמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֤ר ה'"
אמר הגסטרונום Anthelme Brillat-Savarin:
""Dis-moi ce que tu manges, je te dirai ce que tu es – "תגיד לי מה אתה אוכל, ואגיד לך מי אתה"
- לכן לא פלא שבפרשתנו יש גם התייחסות לַמוּתר ולָאסור באכילה:
"כָל־בְּהֵמָ֞ה מַפְרֶ֣סֶת פַּרְסָ֗ה וְשֹׁסַ֤עַת שֶׁ֙סַע֙ שְׁתֵּ֣י פְרָס֔וֹת מַעֲלַ֥ת גֵּרָ֖ה בַּבְּהֵמָ֑ה אֹתָ֖הּ תֹּאכֵֽלוּ"
לא קל לשמור על זהותנו כיהודים. יש הרבה פיתויים, והרצון שתמיד מלווה אותנו להיות כמו כולם. תוכניות הבישול בַטלוויזיה מלאות נבלה וטריפה, אך פרשתנו מזהירה:
"לֹ֣א תֹאכְל֣וּ כָל־נְ֠בֵלָה. לַגֵּ֨ר אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶ֜יךָ תִּתְּנֶ֣נָּה וַאֲכָלָ֗הּ א֤וֹ מָכֹר֙ לְנָכְרִ֔י כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַה' אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ"
לפעמים קל יותר לוותר על זהותנו, במיוחד מול עולם אנטישמי ועויֵן. מעניין שכאשר לא היה אף יהודי באנגליה בכל זאת בַמחזה "הסוחר מוונציה" שם שייקספיר בפיו שך שיילוק את המלים:
"אני אקנה לך, למכור לך, ללכת איתך, לדבר איתך, ואז בא, אבל אני לא אוכל איתך, ולא שותה איתך, ולא מתפלל איתך"
מסתבר שככה אפשר לשמור על זהותנו