פרשת ראה

בשבוע אשר בו הנשיא טרמפ השווָה בין מעשי האלימות של הימין הקיצוני והשמאל בהפגנה בשארלוטסוויל שבארה"ב, מזכירה פרשת ראה שאין דבר שנקרא שקילות מוסרית, אלא שצריך להבחין בין הטוב לבין הרע

"רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה. אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְוֹת֙ ה' אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם. וְהַקְּלָלָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֹת֙ יה' אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם."

  • אדם אינו יכול להישאר ניטרלי מבחינה מוסרית אלא חייב לנקוט בעמדה ולהבין שלא כל מעשה מותר או מוצדק ושיש גבולות לחופש פעולה אפילו בְמשטר דמוקרטי

הצורך לדעת לרסן את עצמנו מקבל כמובן ביטוי בתורה בכל מיני תחומים אפילו כשמדובר באכילה

  • כשנברא העולם אמר האל לאדם הראשון:

"הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב׀ זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־כָּל־הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ פְרִי־עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאָכְלָֽה."

  • מסתבר שהאדם הראשון היה צמחוני, כי בקשר לבעלי חיים כתוב:

"וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכָל־חַיָּ֖ה הָרֹמֶ֥שֶׂת עַל־הָאָֽרֶץ" – לא כתוב לאכול אותם!

בפרשתנו ניתן האישור הראשוני לאכילת בשר בחולין – ולא כחלק מעבודת האל:

"כִּֽי־יַרְחִיב֩ יה' אֱלֹהֶ֥יךָ אֶֽת־גְּבֻֽלְךָ֘ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר־לָךְ֒ וְאָמַרְתָּ֙ אֹכְלָ֣ה בָשָׂ֔ר כִּֽי־תְאַוֶּ֥ה נַפְשְׁךָ֖ לֶאֱכֹ֣ל בָּשָׂ֑ר בְּכָל־אַוַּ֥ת נַפְשְׁךָ֖ תֹּאכַ֥ל בָּשָֽׂר…. וְאָֽכַלְתָּ֙ בִּשְׁעָרֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אַוַּ֥ת נַפְשֶֽׁךָ."

  • השורש א.ו.ה. מופיע לא פחות משלוש פעמים
  • המילה "תאוה" נמצאת בפעם הראשונה בתורה כאשר היה מדובר בפרי העץ האסור בגן עדן. מדובר בעצם בחשק
  • לכן כתוב בפסיקתא זוטרתא: "שלא להרבות סעודותיו יותר מדאי". דהיינו, אדם צריך לדעת איך לרסן את עצמו

כתובה בפרשתנו בפעם השלישית בתורה האמירה המוכרת: "לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ"

  • למה שלוש פעמים? אומר התלמוד: "אחד איסור אכילה, ואחד איסור הנאה, ואחד איסור בישול"
  • יש מתח בין הטבעי, התאווה, הרצון לפעול ולחיות בצורה מסוימת לבין הצורך בגבולות, בַהבנה שדברים מסוימים נמצאים מעבר למותר
  • לא כל פעולה מותרת – לא רק בהפגנות אלא אפילו באכילה!