פרשת שלח-לך – דבר תורה

 

ברוב שַבְתות השנה יש איזשהו קשר רעיוני בין תוכנה של פרשת השבוע שאנו קוראים מהתורה לבין ההפטרה מהנביאים

  • בשבת זו של פרשת שלח-לך הקשר בולט במיוחד. בפרשת השבוע אנו קוראים על שליחת המרגלים: "שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל"
  • בהפטרה מִסֵפֶר יהושע המתייחסת לִתקופה ארבעים שנה מאוחר יותר כתוב:

"וַיִּשְׁלַ֣ח יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֠וּן מִֽן־הַשִּׁטִּ֞ים שְׁנַֽיִם־אֲנָשִׁ֤ים מְרַגְּלִים֙"

  • ראוי לציין שיהושע היה אחד מהמרגלים אשר נשלח על ידי ארבעים שנה קודם לכן לתור את הארץ

אך כאן הדמיון בין שני הסיפורים מסתיים

  • משה רבנו ביקש לדעת שלושה דברים על הארץ:
  • "הָעָם֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עָלֶ֔יהָ הֶחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה"
  • "מָ֣ה הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁר־הוּא֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהֵ֔נָּה הַבְּמַֽחֲנִ֖ים אִ֥ם בְּמִבְצָרִֽים"
  • "מָ֣ה הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הוּא֙ יֹשֵׁ֣ב בָּ֔הּ הֲטוֹבָ֥ה הִ֖וא אִם־רָעָ֑ה"
  • ארבעים שנה יותר מאוחר המשימה אשר הטיל יהושע על המרגלים הייתה פשוטה יותר: "לְכ֛וּ רְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְאֶת־יְרִיח֑וֹ"

שאלותיו של משה היו מלאות סְפֵקות ואי וודאות בהשוואה ליהושע אשר ידע מראש מה הייתה התוצאה שהוא חתר אליה

לא פלא שהתשובות שהביאו שתי קבוצות המרגלים היו שונות לחלוטין

  • אלה ששלח יהושע חזרו עם המלצה חד משמעית:

"נָתַ֧ן ה' בְּיָדֵ֖נוּ אֶת־כָּל־הָאָ֑רֶץ וְגַם־נָמֹ֛גוּ כָּל־יֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ מִפָּנֵֽינוּ"

  • אך לַעֲשרת המרגלים אשר חזרו למשה עם "דִבַּת־הָאָ֖רֶץ רָעָ֑ה" הייתה התרשמוּת שונה לחלוטין:
  • "שָׁ֣ם רָאִ֗ינוּ אֶת־הַנְּפִילִ֛ים בְּנֵ֥י עֲנָ֖ק מִן־הַנְּפִלִ֑ים וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֙ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵינֵיהֶֽם"

בעִקְבות התלמוד שואל המדרש: "מי יאמר שלא הייתם בעיניהם כמלאכים? ידעתם מה עשיתי אתכם בעיניהם?"

  • במצב של אי וודאות יש תמיד כאלה המאבדים תקווה ולא מאמינים בעצמם ושיש להם היכולת. לא פלא שכל הדור ההוא מת במדבר

כמו בני ישראל על סף כניסתם לארץ גם אנו עומדים מול אתגרים לא פשוטים, אך הדרך קדימה אינה על ידי סְפֵקות אלא מתוך אמונה בעתיד טוב יותר אפילו בימים קשים