פרשת שמיני – דבר תורה

 

 

אנחנו חיים בתקופה לא פשוטה של אי וודאות ושל אָבדן

  • כבר מתו בעולם קרוב ל- 130,000 איש מהמגיפה והסוף אינו נראֶה לעין
  • שלשום הייתי עֵד בפעם הראשונה בחיי באופן ווירטואלי לטקס לוויה במנצ'סטר של חֲבֵרה אשר בִתה נמצאת באוסטרליה וכמובן לא הייתה לה כל דרך להגיע, להיות נוכחת ולהיפרד מאמה אשר מתה מנגיף הקורונה

איך מתמודדים עם מצב אשר בו העולם שלנו מתהפך ומה שידענו איננו עוד, ואולי לא יחזור להיות בדיוק כמו מה שהכרנו קודם?

  • אחת התגובות היא זאת של נוח אשר היה עֵד לְחורבן העולם. כתוב בספר בראשית אחרי שיצא מן התיבה: "וַיִּטַּ֖ע כָּֽרֶם. וַיֵּ֥שְׁתְּ מִן־הַיַּ֖יִן וַיִּשְׁכָּ֑ר"
  • נוח לא היה מסוגל להתמודד עם הטרגדיה, והעדיף להשתכר ולישון. אמרו חז"ל: "שינה – אחד מששים למיתה" – כלומר, נוח ביקש למות

אך לא חייבים לברוח מהאסונות ומהטרגיות המְאַתגרים אותנו

  • בפרשת השבוע, שהיא פרשת שמיני, אנו קוראים על מותם של נדב ואביהו, שניים מבניו של אהרון. מה הייתה תגובתו של אהרון? התורה מתארת את המצב בשתי מלים בלבד: "וַיִּדֹּ֖ם אַהֲרֹֽן"
  • הוא לא כעס על אלוהים. הוא לא ניסה להאשים מישהו על מה שקרה להם, הוא לא ביקש למות וגם לא להשתכר
  • אומרים חז"ל שקיבל אהרון שכר על שתיקתו

רק מספר פסוקים לאחר מכן כתוב:

"וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן וְאֶ֣ל אֶ֠לְעָזָר וְאֶל־אִ֨יתָמָ֥ר בָּנָיו֘ הַנּֽוֹתָרִים֒: קְח֣וּ אֶת־הַמִּנְחָ֗ה הַנּוֹתֶ֙רֶת֙ מֵאִשֵּׁ֣י ה' וְאִכְל֥וּהָ מַצּ֖וֹת אֵ֣צֶל הַמִּזְבֵּ֑חַ כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הִֽוא"

  • כלומר, גם כשהאדם מתמודד עם אסון ועם אָבדן חשוב שלא יאבד עשתונות
  • כמובן חשוב שיהיה לאדם זמן להתאבל, אך החיים ממשיכים, וכמו אהרון הכהן, יש לכל אחד ואחד מאיתנו מקומו ותפקידו בָעולם, וחשוב שלא נתרכז, כמו נוח, רק בעצמנו