שבת הגדול – דבר תורה
בעוד בעוד שבוע ימים נתכנס יחד עם משפחותינו לליל הסדר
מעניין איך דווקא הריטואל הזה נהפך לַמנהג הכי נפוץ ומקובל על עם ישראל, חילוניים ודתיים כאחד
- כמו חג ההודייה בארה"ב, אשר לרבים איבד את משמעותו הדתית המקורית, גם נהפך ליל הסדר מטקס דתי לאירוע לאומי משפחתי
- מעניין לציין כי ההגדה כולה היא המצאה של התקופה שלאחרי חורבן בַיִת שני. נכון שכתוב בתורה: "וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה ה' לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם", אך עיקר הֶחָג כשבית המקדש היה קיים היה קרבן הפסח בבית המקדש. הרי כתוב בספר דברים: "תִּזְבַּ֥ח אֶת־הַפֶּ֖סַח בָּעָ֑רֶב כְּב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ מוֹעֵ֖ד צֵֽאתְךָ֥ מִמִּצְרָֽיִם"
איש הספר Jacob Neusner הֵעִיר שכשרוב יהודי ארצות הברית נהפכו ללא מאמינים נהפכה מדינת ישראל לָאל החדש והשואה לליטורגיה החדשה
- כמו-כן אנו שרים "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" וקוראים בהגדה על איך "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ"
- אולי האלמנט הלאומי ובוודאי תחושת הקרבן תרמו להזדהות שלנו עם חג הפסח
אך מה הפך את ליל הסדר לערב כל-כך פופולרי? אולי קודם כל האוכל! כבר כתב הרמב"ם במשנה תורה:
"הקטנים נותן להם קְלִיות ואגוזים ומִגדָנות, והנשים קונה להן בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו, והאנשים אוכלין בשר ושותין יין שאין שמחה אלא בַבשר ואין שמחה אלא בַיין"
אבל מֵעֵבֶר לַאכילה ולשתייה, יש בפסח בכלל ובליל הסדר בפרט מסרים חשובים:
- הרמב"ם הוסיף: "כשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים. אבל מי שנועל דַלתות חֲצֵרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו, ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולְמָרי נפש, אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כְרָסו … ושמחה כזו קלון היא להם"
- המצווה "וְזָכַרְתָּ֗֞ כִּ֣י־עֶ֥֤בֶד הָיִ֣֨יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗֔יִם" אמורה להפוך אותנו לאנשים יותר אכפתיים הדואגים לנזקקים בחברתנו
ויש גם בליל סדר מסר של תקווה
- אנו שותים ארבע כוסות יין המסמלים את לשונות הגאולה שיש בתורה, אך יש גם כוס חמישית שהיא כוס אליהו המסמלת את הגאולה העתידית. הרי כתוב בהפטרה המיוחדת לשבת זו, שהיא שבת הגדול: "הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ שֹׁלֵ֣חַ לָכֶ֔ם אֵ֖ת אֵלִיָּ֣ה הַנָּבִ֑יא … וְהֵשִׁ֤יב לֵב־אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם"