שבת חול המועד סוכות – דבר תורה
כשאנו בוחנים איך לבנות את הסוכה בחג זה, יש בשולחן ערוך הנחיות מפורטות כמו אלה שמספקת אדריכלית כשמדובר בבניית מבנה כלשהו. כתוב:
"סוכה שאין לה גג, כגון שהיו ראשי הדְפָנות דבוקות זו בזו כמין צריף, או שסמך ראש הדופן של סוכה לכותל, פסולה; ואם היה לה גג, אפילו טפח, … הרי זו כשרה"
אך מה שאולי יותר מעניין הוא הדגש על הסכך המשרת כגג מעל הסוכה. כידוע כתוב לגביו:
"סוכה שחמתה וצלתה שווים מלמעלה, פסולה, לפי שהחמה מתפשטת בריחוקה ויהיה למטה חמתה מרובה מצלתה; אבל אם חמתה וצלתה שווים מלמטה, כשרה"
- כמו-כן, כתוב: "דרך הסיכוך להיות קל, כדי שיראו ממנו הכוכבים הגדולים"
מה מטרת הדגש על הפרטים הטכניים האלה?
- מצד אחד הסוכה אמורה להיות כעין בית, אך היא אמורה להיות גם כעין צריף או אוהל של פליטים. כתוב בספר ויקרא: "כָּל־הָֽאֶזְרָח֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל יֵשְׁב֖וּ בַּסֻּכֹּֽת. לְמַעַן֘ יֵדְע֣וּ דֹרֹֽתֵיכֶם֒ כִּ֣י בַסֻּכּ֗וֹת הוֹשַׁ֙בְתִּי֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּהוֹצִיאִ֥י אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם"
כולנו חותרים אחרי המבנה המושלם והחזק שיחזיק מעמד לנצח. אך יש מִשְאֲלָה מיוחדת בברכת המזון של חג הסוכות, אשר בה נאמר בקשר לממלכת דוד:
"הרחמן הוא יקים לנו סכת דוד הנופלת"
- המלים מבוססות על הפסוק בספר עמוס: "בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אָקִ֛ים אֶת־סֻכַּ֥ת דָּוִ֖יד הַנֹּפֶ֑לֶת"
- מה שמעניין במיוחד הוא השימוש במילה "הנופלת". כתב רבי דוד שלמה אייבשיץ בספרו "ערבי נחל": "פירושו לשון הווה שנופלת תמיד"
- כלומר, שלא מדובר במשהו סופי שאין לו תקנה, אלא שאנו חיים תמיד במצב דינמי של שברירות ושל אי-וודאות אך גם של הזדמנויות
- כתוב "הנופלת" ולא "הנהרסת", כי, כפי שאמר המהר"ל מפראג, הוא מצב ארעי שממנו ניתן לקום ולעמוד
בקריאת התורה המיוחדת לשבת חול המועד סוכות קוראים על שני הסֶטים של לוחות הברית. כתוב: "פְּסָל־לְךָ֛ שְׁנֵֽי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וְכָתַבְתִּי֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶת־ הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שִׁבַּֽרְתָּ"
- על פי התלמוד כתוב לגבי שני הסֶטים: "לוחות ושברי לוחות מונחים בארון"
אנו חיים עם השאיפה לשלימות יחד עם המודעות לכך שגם מה שאנו בונים הנו שברירי. מצבים אלה עומדים זה לצד זה