שבת חול המועד סוכות – הידור מצווה

הידור מצווה

המושג מבוסס על פסוק בספר שמות ט"ו 2:

"זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ אֱלֹהֵ֥י אָבִ֖י וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ"

  • מכילתא דרבי ישמעאל בשלח – מסכתא דשירה פרשה ג:

"ר' ישמעאל אומר וכי אפשר לבשר ודם להנוות לקונו? אלא אנווה לו במצוות. אעשה לפניו לולב נאה סוכה נאה ציצית נאה תפילה נאה. אבא שאול אומר אדמה לו מה הוא רחום וחנון אף אתה רחום וחנון."

  • שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א:

"הִנָּ֨ךְ יָפָ֤ה רַעְיָתִי֙ הִנָּ֣ךְ יָפָ֔ה" – הנך יפה במצות, הנך יפה בגמילות חסדים, הנך יפה במצוות עשה, הנך יפה במצוות לא תעשה. הנך יפה במצוות הבית בחלוק תרומה ומעשרות, הנך יפה במצות השדה בלקט שכחה ופאה ומעשר עני … הנך יפה בקריאת שמע, הנך יפה במזוזה, הנך יפה בתפילין, הנך יפה בסוכה, הנך יפה בלולב ואתרוג."

מעשה ברבן גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא, שהיו באין בספינה, ולא היה לולב אלא לרבן גמליאל בלבד, שלקחו באלף זוז. נְטָלו רבן גמליאל ויצא בו, ונתנו לרבי יהושע במתנה, נטלו רבי יהושע ויצא בו, ונתנו לרבי אלעזר בן עזריה במתנה, נטלו רבי אלעזר בן עזריה ויצא בו, ונתנו במתנה לרבי עקיבא, נטלו רבי עקיבא ויצא בו והחזירו לרבן גמליאל. (תלמוד בבלי מסכת סוכה דף מא עמוד ב)

למה לי למימר שלקחו באלף זוז? להודיעך כמה מצוות חביבות עליהן. (תלמוד בבלי מסכת סוכה דף מא עמוד ב)

ובכל מאדך. מלשון "מאד" כלומר אהוב אותו הרבה בכל מה שתוכל. והעניין שלא יהא ממונו חביב עליו מן המצות, שאין ראוי לו לחוס על פיזור ממון אצל המצווה, שאפילו לא מצא לולב ואתרוג אלא בדמים יקרים, לא יחוס על ממונו אלא שיקחנו, כמו שעשה רבן גמליאל שלְקָחו באלף זוז (סוכה מא ב), וכבר אמרו רבותינו ז"ל: ולהידור מצוה עד שליש במצווה, הוא שאמרו בבבא קמא: (ט ב) אמר ר' זירא אמר ר' הונא "הידור מצווה עד שליש". מאי שליש? אילימא שליש ביתו. אלו מִתְרְמֵי ליה תלתא מצוות יהיב ליה כוליה ביתיה, אלא אימא הידור מצווה עד שליש במצווה. כלומר שיש לו להוסיף עד שליש בדמיו בין מצוה מהודרת למצווה יותר מהודרת, בין ספר תורה או לולב נאה ליותר נאה, כדתניא (שבת קלג ב): (שמות טו, ב) "זה אלי ואנוהו" – התנאה לפניו במצות. כיצד יעשה? שיהיה לפניו ס"ת נאה, לולב נאה, ציצית נאה, וקיימא לן כרבי זירא. (]רבינו] בחיי (מאה 13 ספרד) דברים פרק ו)