שבת שובה – דבר תורה
"בין כֶסֶה לעשור", בין ראש השנה כשהירח מכוסֶה, לבין יום הכיפורים הַחָל בעשירי לחודש, אנו מציין את מה שנקרא "שבת שובה" על שֵם ההפטרה מסֵפֶר הושֵעַ שנקרא מחר:
"שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד ה' אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ בַּעֲוֹנֶֽךָ"
- אותו נביא הושֵעַ, אשר אמר לעם ישראל רק שנֵים עשר פרקים קודם לכן:
"וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י לְעוֹלָ֑ם וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִי֙ בְּצֶ֣דֶק וּבְמִשְׁפָּ֔ט וּבְחֶ֖סֶד וּֽבְרַחֲמִֽים" מוצא את עצמו עומד מול עם כושל
- גם בפרשת השבוע אומר משה לעם ישראל לקראת סוף חייו: "כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אַחֲרֵ֤י מוֹתִי֙ כִּֽי־הַשְׁחֵ֣ת תַּשְׁחִת֔וּן וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶתְכֶ֑ם"
- "כָשַׁ֖לְתָּ בַּעֲוֹנֶֽךָ", "סַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ" – אלה הנושאים העומדים במרכז הקריאות בַפרשה ובהפטרה בשבת שובה זו
יש בַשפה העברית מלים רבות ל"חטא" שעיקר משמעותה הוא להחטיא את המטרה, אך היום הייתי רוצה להתרכז בשלושה אספקטים שונים של החטא, והם: כובֶד (בַמובן של משקל), חוב וכתם
- כשמדובר ב"כובֶד" אנו מכירים את התיאור של האל כ"נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן" המופיע בַרשימה של שלוש עשרה המידות המופיעה בספר שמות
- בספר ישעיה כתוב: "ה֛וֹי מֹשְׁכֵ֥י הֶֽעָוֹ֖ן בְּחַבְלֵ֣י הַשָּׁ֑וְא וְכַעֲב֥וֹת הָעֲגָלָ֖ה חַטָּאָֽה". החטא הוא באמת כמו מַשָא שאנו סוחבים, ושהכהן הגדול היה מעמיס על השעיר לעזאזל אשר נשלח לַמדבר
הדמות של החטא כחוב מופיעה בספר ירמיה. שם כתוב:
"וְשִׁלַּמְתִּ֣י רִֽאשׁוֹנָ֗ה מִשְׁנֵ֤ה עֲוֹנָם֙ וְחַטָּאתָ֔ם" – (המשמעות של המילה "מִשְׁנֵ֤ה" הנה "כפליים") והפרשן רד"ק מפרש פסוק זה בַמלים: "בתחילה אפרע מהם על חילול הארץ שהיא ארץ טהורה"
- אותו רעיון של חוב מופיע בספר ישעיה בַמלים: "דַּבְּר֞וּ עַל־לֵ֤ב יְרֽוּשָׁלִַ֙ם֙ וְקִרְא֣וּ אֵלֶ֔יהָ כִּ֤י מָֽלְאָה֙ צְבָאָ֔הּ כִּ֥י נִרְצָ֖ה עֲוֹנָ֑הּ כִּ֤י לָקְחָה֙ מִיַּ֣ד ה' כִּפְלַ֖יִם בְּכָל־חַטֹּאתֶֽיהָ"
- כולנו יודעים איך החוב הוא גם סוג של משא
והחטא ככתם מופיע בַמזמור בַמלים: "הֶ֭רֶב כַּבְּסֵ֣נִי מֵעֲוֹנִ֑י וּֽמֵחַטָּאתִ֥י טַהֲרֵֽנִי" (הפירוש של המילה "הֶ֭רֶב" היא "מאוד" או "הרבה"
- אך למרות שאנו מוכתמים יש תקווה ונחמה בְמילותיו של הנביא ישעיה: "רַחֲצוּ֙ הִזַּכּ֔וּ הָסִ֛ירוּ רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶ֖ם מִנֶּ֣גֶד עֵינָ֑י…. אִם־יִֽהְי֨וּ חֲטָאֵיכֶ֤ם כַּשָּׁנִים֙ כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ אִם־יַאְדִּ֥ימוּ כַתּוֹלָ֖ע כַּצֶּ֥מֶר יִהְיֽוּ"
- כתמים אינם פרמננטיים. תמיד אפשר לתקן. ולכן מסתיימת ההפטרה מִסֵפֶר יואל בַמלים:
"וִידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י בְקֶ֤רֶב יִשְׂרָאֵל֙ אָ֔נִי וַאֲנִ֛י ה' אֱלֹהֵיכֶ֖ם וְאֵ֣ין ע֑וֹד וְלֹא־יֵבֹ֥שׁוּ עַמִּ֖י לְעוֹלָֽם"