פרשת לך-לך

 

 

זה לא היה יכול להיות מתאים יותר שנושא הגיור טפס מקום מרכזי בשיח הפוליטי-הציבורי השבוע. הרי כתוב בפרשתנו:

 

"וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן."

-         על פי המדרש, "הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" היו הגרים. כתוב:

"אמר רבי אלעזר בן זימרא: 'ואת הנפש אשר עשו' .. אלו הגרים שגיירו. ואם כן שגיירו, למה אמר 'עשו'? אלא ללמדך שכל מי שהוא מקרב את העובד כוכבים ומגיירוֹ כאלו בְרָאוֹ.... למה נאמר 'אשר עשו'? אמר רב הונא: אברהם היה מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים."

 

-         על הפסוק במזמור "נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם" שאלו חז"ל בתלמוד בבלי מסכת סוכה: למה כתוב: 'אלהי אברהם' ולא 'אלהי יצחק ויעקב'? אלא: אלהי אברהם שהיה תחילה לגרים."

 

בעולם היהודי היו תמיד דעות לכאן ודעות לכאן בענייני גיור. בתלמוד מסכת שבת מסופר:    

"תנו רבנן: מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי. אמר לו: כמה תורות יש לכם? אמר לו: שתים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה. אמר לו: שבכתב - אני מאמינך, ושבעל פה - איני מאמינך. גַיְירֵני על מנת שתְלַמדֵני תורה שבכתב. גָעַר בו והוציאוֹ בנזיפה. בא לפני הלל – גִיְירֵיה." 

 

לצערנו כל נושא הגיור נהפך לקרדום לחפור בו ולמשחק פוליטי אשר מטרתו הנה השליטה בסוגיית הגיור ולא האינטרס של המתגייר.

-         רק השבוע שמעתי את הרב דוד סתיו, שהוא רב היישוב שוהם ויו"ר ארגון "צהר" מצטט בראיון טלוויזיוני את דברי רבי חלבו, דברים המופיעים מספר פעמים בתלמוד: "קשים גרים לישראל כספחת" וזו הדעה הרוֹוַחַת

-         הוא לא בחר לצטט את רבי אלעזר ממסכת פסחים אשר אמר:

"לא הִגלָה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוַוספו עליהם גרים"

-    גם היה יכול לצטט את מדרש תנחומא:

"א"ל ר"ש בן לקיש: חביב הגר לפני הקדוש ברוך הוא מן אותן אוכלוסין שעמדו על הר סיני. למה? שכל אותן אוכלוסין, אילולי שראו הקולות והלפידים וברקים וההרים רועשים וקול שופרות לא קבלו עליהם מלכות שמים. וזה לא ראה אחד מכולם ובא ומשלים עצמו להקב"ה וקבל עליו עול מלכות שמים. יש חביב מזה?"