מחשבות לגבי מגילת רות – דבר תורה

יש כ- 1,600 שמות בתנ"ך ורק 85 מהם הם שמות של נשים

למה יש כל-כך הרבה גברים יחסית למספר הנשים? רק צריך לחשוב על מי כתב את התנ"ך על מנת להבין!

מעניין שבכל-זאת, שתיים מתוך חמש המגילות שבתנ"ך נושאות את שמותיהן של נשים

מעניין לא פחות הוא ששני בניה של נעמי, מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, היו נשואים ללא-יהודיות, עפרה ורות

ולא רק שלא היו יהודיות אלא היו מואביות

ואיך זה שהם דווקא התחתנו עם מואביות? כתוב בתחילת מגילת רות: "וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨לֶךְ אִ֜ישׁ מִבֵּ֧ית לֶ֣חֶם יְהוּדָ֗ה לָגוּר֙ בִּשְׂדֵ֣י מוֹאָ֔ב"

אם כן, התופעה של נישואי תערובת אינה חדשה אלא פועל יוצא טבעי של החיים כמיעוט בחו"ל

התנא שמעון בר יוחאי, אשר נולד בגליל ולפי המסורה מת במירון בל"ג בעומר, ראה במותם בגיל צעיר של אלימלך, בעלה של נעמי, ושל מחלון וכליון כעונש. כתוב בתלמוד מסכת בבא בתרא: "אלימלך, מחלון וכליון, גדולי הדור היו, ופרנסי הדור היו, ומפני מה נענשו? מפני שיצאו מאָרץ לחוצה לארץ"

אך איך זה יכול להיות שמחלון וכליון שהיו יהודים התחתנו עם מואביות? הרי כתוב בספר דברים:

"לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל ה' גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל ה' עַד־עוֹלָֽם."

  • ולמה? "עַל־דְּבַ֞ר אֲשֶׁ֨ר לֹא־קִדְּמ֤וּ אֶתְכֶם֙ בַּלֶּ֣חֶם וּבַמַּ֔יִם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם וַאֲשֶׁר֩ שָׂכַ֨ר עָלֶ֜יךָ אֶת־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֗וֹר מִפְּת֛וֹר אֲרַ֥ם נַהֲרַ֖יִם לְקַֽלְלֶֽךָּ"

הרב משה אלשיך, אשר חי הטורקיה במאה ה- 16 העיר: "מואבי ולא מואביה"

כידוע, בכל מקרה טענו חז"ל שרות התגיירה. הרי כתוב במדרש:

"ותאמר רות … מכל מקום דעתי להתגייר אלא מוטב על ידך ולא ע"י אחרת. כיוון ששמעה נעמי כך התחילה סודרת לה הלכות גרים. אמרה לה בתי אין דרכן של בנות ישראל לילך לבתי תיאטראות ולבתי קרקסיאות שלהם, אמרה לה אל אשר תלכי אלך, אמרה לה בתי אין דרכן של ישראל לדור בבית שאין שם מזוזה, אמרה לה באשר תליני אלין, עמך עמי, אלו עונשין ואזהרות, ואלהיך אלהי, שאר מצוות"

יש חוקרים הטוענים שכל הסיפור הוא דמיוני. עדות לכך היא בשמותיהם של בניה של נעמי, מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, ואילן היוחסין עד למלך דוד, אשר מצאצאיו יבוא המשיח, אך העובדה שחז"ל החליטו לכלול בתנ"ך ספר המחבר בין רות המואביה לבין המלך דוד והמשיח מעידה על פתיחות וסובלנות שאינן לצערנו תמיד תכונות שכיחות בעולם היהודי היום