פרשות ויקהל פקודי – דבר תורה

 

השבוע אנו מגיעים לסיומו של ספר שמות עם הפרשות ויקהל ופקודי

  • חמש הפרשות האחרונות של ספר שמות עסקו בעיקר בבניית המשכן במדבר ובבגדי השרד של אהרון ובניו
  • לקראת סוף פרשת פקודי כתוב: "בְּיוֹם־הַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשׁ֖וֹן בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ תָּקִ֕ים אֶת־מִשְׁכַּ֖ן אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד"
  • החודש הראשון הוא כמובן חודש ניסן אשר יתחיל ביום חמישי הקרוב. לכן מנהג הוא גם לקרוא מִסֵפֶר שני בשבת זו את המלים מִסֵפֶר שמות פרק י"ב: "וַיֹּ֤אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֔ן בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר. הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה"
  • אם כן, בשבוע הקרוב נציין לא רק ראש חודש ניסן אלא גם סיום עבודת בניית המשכן

היה רק משכן אחד, והשותפות בבנייתו קיבלה ביטוי מההתחלה כשהאל אמר למשה: "דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי"

  • וכאשר עשו את מפקד העם כתוב: "כֹּ֗ל הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה יִתֵּ֖ן תְּרוּמַ֥ת ה'. הֶֽעָשִׁ֣יר לֹֽא־יַרְבֶּ֗ה וְהַדַּל֙ לֹ֣א יַמְעִ֔יט מִֽמַּחֲצִ֖ית הַשָּׁ֑קֶל"
  • למה היה צורך לכך שכולם ישלמו אותו סכום? מסביר התלמוד הירושלמי במסכת שקלים: "כדי שתהא יד כולן שווָה"
  • העיקרון הזה של שוויון הוא הכרחי כשמדובר בשותְפות אמת. לכן פרשת ויקהל מתחילה במלים: "וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל"
  • המלים "כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל" מופעיות לא פחות מ 18 פעמים בתורה על מנת להדגיש את החשיבות שיש בכך שכל אחת ואחד ירגיש שותף ומחויב במלאכה
  • מלאכת המשכן חייבת להיעשות ביחד

יש רעיון יפה במדרש ספרי: "רבי שמעון בן יוחי אומר: משל לאחד שהביא שתי ספינות וּקְשָרָם בהוגָנים (עוגָנים) ובָעֲשָתות (מוטות) והעמידן בלב הים ובנה עליהם פַלטֵרין, כל זמן שהספינות קשורות זו בָזו פלטרין קיימים. פָרשו ספינות אין פלטרין קיימים. כך ישראל"

האידיאל היהודי נמצא בדברי שירת משה בסוף חייו של משה כאשר אנו קוראים את המלים האלו: "וַיְהִ֥י בִישֻׁר֖וּן מֶ֑לֶךְ בְּהִתְאַסֵּף֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל"

  • מפרש המדרש: "יחד שבטי ישראל, כשהם עשויים אגודה אחת ולא כשהם עשויים אגודות אגודות"
  • רק כשאנו "עשויים אגודה אחת", "וַיְהִ֥י בִישֻׁר֖וּן מֶ֑לֶךְ"

בימים טורפים אלה מלים אלו מקבלות משנה תוקף