פרשות מטות-מסעי – דבר תורה
היום הוא ראש חודש אב, החודש אשר בו נציין את חורבן בתי-המקדש
כתוב במשנה: "תשעה באב נגזר על אבותינו שלא יִכָנסו לָאָרץ וחָרַב הבית בראשונה ובשנייה, ונלכדה ביתר ונחרשה העיר. משנכנס אב ממעטין בשמחה"
בשלוש השבתות שבין י"ז בתמוז לתשעה באב אנו קוראים הפטרות מיוחדות מהנביאים ירמיה וישעיה הנקראות "תלתא דפורענותא" (בעברית: שלוש של פורענות)
- ההפטרה הראשונה אשר קראנו לפני שבוע הזהירה על האסון אשר עמד לפקוד את עם ישראל:
"וַיֹּ֥אמֶר ה' אֵלָ֑י מִצָּפוֹן֙ תִּפָּתַ֣ח הָרָעָ֔ה עַ֥ל כָּל־יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ
- מדובר בְכיבוש הארץ ע"י האימפריה הבבלית אשר הביא לחרבן בית ראשון, סוף העצמאות היהודית וגָלות העם
אז לא היה צורך בוועדת חקירה ממלכתית על מנת לגלות לָמָה זה קרה ומי היו האחראים על האסון. הרי כתוב בספר ירמיה פרק כ"ב:
"וְאָֽמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ: עַל־מֶ֨ה עָשָׂ֤ה ה' כָּ֔כָה לָעִ֥יר הַגְּדוֹלָ֖ה הַזֹּֽאת? וְאָ֣מְר֔וּ: עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָֽזְב֔וּ אֶת־בְּרִ֥ית ה' אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים וַיַּעַבְדֽוּם"
- אך זה לא קרה רק בגלל חוסר האמונה בָאל האחד, אלא בעיקר כתוצאה מההידרדרות המוסרית. ירמיה הנביא התחנן בפני העם:
"עֲשׂ֤וּ מִשְׁפָּט֙ וּצְדָקָ֔ה וְהַצִּ֥ילוּ גָז֖וּל מִיַּ֣ד עָשׁ֑וֹק וְגֵר֩ יָת֨וֹם וְאַלְמָנָ֤ה אַל־תֹּנוּ֙ אַל־תַּחְמֹ֔סוּ וְדָ֣ם נָקִ֔י אַֽל־תִּשְׁפְּכ֖וּ בַּמָּק֥וֹם הַזֶּֽה"
אבל העם לא הקשיב. יותר גרוע מזה לא הייתה לו מנהיגות דתית ראויה להוביל אותם בכיוון הנכון. התלונן ירמיה בַהפטרה שקוראים השבת:
"הַכֹּהֲנִ֗ים לֹ֤א אָֽמְרוּ֙ אַיֵּ֣ה ה', וְתֹפְשֵׂ֤י הַתּוֹרָה֙ לֹ֣א יְדָע֔וּנִי, וְהָרֹעִ֖ים פָּ֣שְׁעוּ בִ֑י וְהַנְּבִיאִים֙ נִבְּא֣וּ בַבַּ֔עַל וְאַחֲרֵ֥י לֹֽא־יוֹעִ֖לוּ הָלָֽכוּ"
- על המלים "וְתֹפְשֵׂ֤י הַתּוֹרָה֙ לֹ֣א יְדָע֔וּנִי" הֵעיר הפוסק והמקובל, הרב חיים דוד אזולאי: "מאחר שהם מוחזקים לַגדולים" (כלומר, שהם היו מינוים פוליטיים)
אך בסופו של דבר האחריות לא נפלה רק על המנהיגים אשר כשלו אלא על העם כולו. בפרשת השבוע אנו קוראים על איך שבני גד, ראובן וחצי מנשה ביקשו להתיישב בעֵבֶר השני של הירדן, אבל חִיְיבו אותם בכל-זאת להתגייס גם הם ולהשתתף בכיבוש הארץ וְלִיצירת הבית של כל העם
ומה שהיה נכון לפני אלפיים ושש מאות שנה הנו גם נכון היום, וראוי שנזכור את זה בראש חודש אב!