פרשת אמור – דבר תורה
פרשת אמור שאנו קוראים השבוע מתייחסת בעיקר לשלושה נושאים: הכהונה, מועדי ישראל ודיני עונְשין
מועדי ישראל הם הנושא הכי פשוט:
"אֵ֚לֶּה מוֹעֲדֵ֣י ה' מִקְרָאֵ֖י קֹ֑דֶשׁ אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם בְּמוֹעֲדָֽם"
- יש בפרשתנו תיאור של כל חגי ישראל כולל שלוש הרגלים והימים הנוראים
- מה משמעות המילה "במועדם"? הפרשן אבן עזרא הביא הערה היסטורית מעניינת מהתקופה שבה לא היה לוח קבוע:
"והטעם באיזה יום שיהיה מהשבוע. והנה אני נותן לך כלל בדברי המועדים, כי בַזמן שביהמ"ק קיים היו המועדים נמסרים לבית דין…. כי ב"ד היה מסתכל בדברים רבים בקביעות השנה. ואמרו על ר"ע, שקבע שתי שנים מעוברות שנה אחר שנה לפי צורך השעה"
הפרטים על התכונות הפיזיות של הכהן שהיה נחשב כראוי לשרת בקודש יותר בעייתיים:
"כָל־אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ מ֖וּם לֹ֣א יִקְרָ֑ב. אִ֤ישׁ עִוֵּר֙ א֣וֹ פִסֵּ֔חַ (=נכה) א֥וֹ חָרֻ֖ם (רש"י: "שחוטמו שקוע בין שתי העיניים") א֥וֹ שָׂרֽוּעַ (רש"י: "שאחד מאיבריו גדול מחברו") א֣וֹ אִ֔ישׁ אֲשֶׁר־יִהְיֶ֥ה ב֖וֹ שֶׁ֣בֶר רָ֑גֶל א֖וֹ שֶׁ֥בֶר יָֽד. אֽוֹ־גִבֵּ֣ן אוֹ־דַ֔ק (=גַמָד) א֖וֹ תְּבַלֻּ֣ל (=גידול) בְּעֵינ֑וֹ א֤וֹ גָרָב֙ א֣וֹ יַלֶּ֔פֶת (רש"י: "מיני שחין") א֖וֹ מְר֥וֹחַ אָֽשֶׁךְ"
- גישה כזאת שייכת לזמנים אחרים כאשר לא הייתה רגישות לַנְכֵה ולַשונֶה והמוכנות לתת לו או לה שוויון הזדמנויות
- קראתי את דבריה של רבה עיוורת אשר כתבה: "זוהי פסקה מאוד בעייתית ומכאיבה…. אנו יכולים להתנחם בידיעה שלא אוסרים היום על אנשים בעלי מוגבלויות מלהיות מנהיגים ריטואליים או חברתיים"
לא פחות בעייתי הוא הפסוק: "וְאִ֕ישׁ כִּֽי־יִתֵּ֥ן מ֖וּם בַּעֲמִית֑וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה כֵּ֖ן יֵעָ֥שֶׂה לּֽוֹ. שֶׁ֚בֶר תַּ֣חַת שֶׁ֔בֶר עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן שֵׁ֖ן תַּ֣חַת שֵׁ֑ן. כַּאֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֥ן מוּם֙ בָּֽאָדָ֔ם כֵּ֖ן יִנָּ֥תֶן בּֽוֹ"
- עקרון זה של מידה כנגד מידה מקורו בחוקי חמורָבּי מהמאה ה-18 לפנה"ס
- לפחות כאן ראו חז"ל לנכון לתת לַמצווה פירוש יותר מקובל עלינו
- רש"י הֵעיר: "לא למדנו אלא דמי איבריו"
- ר' עובדיה מברטנורא הוסיף: "ורבותינו דרשו ממון ולא נטילת אֵבֶר ממש
אנו רואים בפירושים אלה את היכולת של מנהיגינו הרוחניים בעבר לתת לְפסוקים בתורה פירושים יותר מתאימים לרוח הזמן. המילה "הלכה" פירושה "ללכת קדימה", ומה שהיה הכרחי בדורות קודמים מבחינת היכולת לפרש בדרך יותר מתאימה לַמציאות של אותם הימים הוא גם נכון בימינו אנו