פרשת בא – דבר תורה

 

פשרת השבוע, פרשת בא, היא ההמשך של פרשת וָאֵרָא שקראנו לפני שבוע

  • היא כוללת את שאר המכות שהביא הקב"ה על מצרים כולל מכת הבכורות: "וַיְהִ֣י בַּחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַֽה' הִכָּ֣ה כָל־בְּכוֹר֘ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכֹ֤ר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשְּׁבִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַבּ֑וֹר
  • כפי שאנו יודעים לצערנו ועל בשרנו, כאשר יש מגיפה היא איננה מבחינה בין אדם לאדם
  • הפרשה גם כוללת את מה שנקרא "פסח מצרים" שאכלו אבותינו לפני צאתם לחירות: "וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית־אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת…. וְאָכְל֥וּ אֶת־הַבָּשָׂ֖ר בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּ֑ה צְלִי־אֵ֣שׁ וּמַצּ֔וֹת עַל־מְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ"

היום הייתי רוצה לדבר על הזיכרון. הזיכרון משחק תפקיד מרכזי בחיינו בכלל ובזהותנו כיהודים בפרט. כבר בפרשתנו כתוב: "זָכ֞וֹר אֶת־הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר יְצָאתֶ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים"

  • זוהי הפעם הראשונה שאנו מצווים לזכור, ויש על פי המסורת לפחות שש זכירות שנוהגים לומר בסוף תפילת שחרית, והן:

 

  • יציאת מצרים
  • מעמד הר סיני
  • מעשה עמלק
  • עגל הזהב
  • העונש שקיבלה מרים
  • השבת

–        כל אחת מאלו אמורה להיות חלק מהזיכרון הקולקטיבי של עמנו ולעצב את זהותנו

–        המשטר הקומוניסטי ברוסיה הבין את ערך הזיכרון טוב מאוד, ולכן ניסה למחוק את הזיכרון היהודי, אך מסורבי העלייה בברית המועצות גם הבינו והמשיכו עם כל הקושי לחגוג את החגים כולל חג הפסח (סיפור על וולדימיר סלפק והמצה)

השבוע קיבלנו את הבשורה המרה על מותם של ארז שחייני וחן פוגל כתוצאה מתקלה טכנית בַמסוק שהם הטיסו. יהי זכרם ברוך

  • חוץ מזה ששניהם שירתו בַבסיס "רמת דוד" של חיל האויר, במקרה היה קשר נוסף ביניהם: פוגל היה בוגר בית-הספר הרפורמי "ליאו באק" בחיפה ואשתו של שחייני עבדה כמורה באותו מוסד
  • מי היה ליאו באק?
    • רב ליברלי, פילוסוף ותיאולוג
    • מנהיג הנציגות הארצית של היהודים הגרמנים בזמן השואה
    • ליווה Kindertransport לאנגליה ב-1939, אך חזר לגרמניה על מנת לדאוג לצורכי קהילתו
    • נשלח לטרזינשטט ב-1943, אך שרד את השואה
    • שנה לאחר מותו הנפיקה גרמניה בול עם דיוקנו לזכרו, והשגריר הגרמני היה נוכח בקבורתו

נכון שמדינת ישראלה לא ראתה לנכון לקרוא רחוב על שמו, אך הזיכרון לא חייב להתבטא על ידי מתן שמות לרחובות. דווקא הזיכרון של ליאו באק מקבל משמעות דרך מפעליו של אדם כמו חן פוגל אשר הקדיש את חייו להגנת המדינה.