פרשת בא – דבר תורה

 

אין עַם בעולם אשר הדגיש את חשיבות החינוך יותר מהעם היהודי

  • אצלנו למסור את המֶסֶר לדור הבא הנו מצווה. הרי אנחנו אומרים כל יום בקריאת שמע: "וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ"
  • ומה זה "וְשִׁנַּנְתָּ֣ם"? כתוב במסכת קידושין: "שיהו דברי תורה מחוּדדים בפיך, שאם ישאל לך אדם דָבָר – אל תגמגם ותאמַר לו, אלא אֱמור לו מיד"

אך מה עלינו למסור לדור הבא? יש דברים שאנו מספרים עליהם ויש דברים שאנו מסתירים מהם

  • אני שייך לדור אשר נולד אחרי השואה כאשר רוב אלה אשר חיוו את הטראומות, האבדן, השכול והסבל לא היו מסוגלים לדבר עליה
  • הוריי היו חלק מדור האילמים, אשר ברוב המקרים רק הצליחו שנים רבות לאחר מכן לדבר על מה שהתרחש ומה שעברו
  • הם ניסו דרך ילדיהם לבנות מחדש את עולמם שנחרב, ונשאלת השאלה: מה היו צריכים לספר לנו?

מעניין לראות מה היה חשוב לתורה שנספר לילדינו. לא על ההתגלות האלוהית בהר סיני ולא על כיבוש ארץ כנען, אלא דווקא על יציאת מצרים והחֵירוּת

  • יש התייחסות לדָבָר לא פחות משלוש פעמים בפרשתנו. את המלים אנו מכירים מההגדה של ליל הסדר:

"וְהָיָ֕ה כִּֽי־יֹאמְר֥וּ אֲלֵיכֶ֖ם בְּנֵיכֶ֑ם מָ֛ה הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את לָכֶֽם. וַאֲמַרְתֶּ֡ם זֶֽבַח־פֶּ֨סַח ה֜וּא לַֽה' אֲשֶׁ֣ר פָּ֠סַח עַל־בָּתֵּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּמִצְרַ֔יִם בְּנָגְפּ֥וֹ אֶת־מִצְרַ֖יִם"

"וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה ה' לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם"

"וְהָיָ֞ה כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֣ר מַה־זֹּ֑את וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֔יו בְּחֹ֣זֶק יָ֗ד הוֹצִיאָ֧נוּ ה' מִמִּצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים"

כאשר מגיעים לניו יורק בְאוניה כמו שהיו עושים פעם, כשמתקרבים לַנָמָל רואים כידוע את פסל החרות, אשר נבנָה בשנת 1886. הפסל ניתן לארה"ב כמתנה מצרפת, אשר חיוותה עת המהפכה שלה 97 שנים קודם לכן. הרי כבוד האדם וחירותו הם הבסיס לכל חברה מתוקנת

ההמנון של ארצנו כולל את המלים "להיות עם חופשי בארצנו". בימים אלה, כשנאבקים על אופי המדינה, ראוי שזכור את מילותיו של יגאל אלון, בטקס חלוקת פרסי ישראל של 1973:

"רק מערכת פעילה ומכוונת, הבאה להבטיח מראש את הערבות ההדדית, תוכל למנוע את הקיטוב החברתי בַחברה הישראלית…. הדמוקרטיה אמיתית רק כאשר היא תלת ממדית: פוליטית, חברתית ותרבותית בעת ובעונה אחת".

לכן נספר לילדנו על החירות וניאבק לשמור עליה.