פרשת בהעלותך
צריך לְרַחֵם על מרים. למה הגיע לה להיענש? הרי כתוב בסוף פרשת בהעלותך:
"וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח…. וַיֵּ֤רֶד ה' בְּעַמּ֣וּד עָנָ֔ן … וַיִּֽחַר־אַ֧ף ה' בָּ֖ם וַיֵּלַֽךְ." אך לאחר מכן כתוב: "וְהֶעָנָ֗ן סָ֚ר מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְהִנֵּ֥ה מִרְיָ֖ם מְצֹרַ֣עַת כַּשָּׁ֑לֶג"
- אם הגיע עונש כלשהו, הלא אהרון היה צריך גם להיענש? אולי הוא כבר סבל מספיק על מותם של בניו
- זוהי אותה מרים אשר שמרה על משה אחיה הקטן במצרים כאשר הוא היה בַתיבה בַיאור ושעליה כתוב: "וַתֵּתַצַּ֥ב אֲחֹת֖וֹ מֵרָחֹ֑ק לְדֵעָ֕ה מַה־יֵּעָשֶׂ֖ה לֽוֹ"
מסתבר שהאי-שוויון בְעניין העונש הפריע לחז"ל, אשר ניסו להסביר מה עמד מאחוריה. כתוב במסכת אבות דרבי נתן:
"למה הקדים הכתוב מרים לאהרן? מלמד שהָלכה צפורה ושָׂחָה לה למרים. הלכה מרים ושָׂחָה לו לאהרן. עמדו שניהם ודיברו בַצדיק ההוא"
- אם כן, האשימו חז"ל את מרים בפטפטנות. היא התחילה את זה!
- אך מדרש רבה מוסיף: "כיון שידע משה שאף אהרן דיבר התחיל צְווֹחַ"
- כמו-כן, מדרש האגדה מנסה לתקן את האי-שוויון בַמלים: "מפני מה לָקוּ בְמין אחד לפי ששניהם לקו על מחמד פיהם?… מרים לקתה על שדיברה באחיה". אך לאחר מכן כתוב: "ויפן אהרן אל מרים והנה מצורעת" – מלמד שאף אהרן לקה, שחרון אף היה על שניהם"
אולי המֵניע להתנהגותה של מרים נמצא במלים: "וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי־אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח"
- המקרא מדגיש את העובדה שציפורה הייתה כושית
- תרגום השבעים ליוונית מתרגם: "אתיופית" – אם כן, מדובר בגזענות, אך תרגום אונקלוס לארמית מתרגם: "שַפִּירתָא" – אולי מרים פשוט קינאה בה
אך מעניינת לא פחות היא תגובתו של משה: "וַיִּצְעַ֣ק מֹשֶׁ֔ה אֶל־ה' לֵאמֹ֑ר אֵ֕ל נָ֛א רְפָ֥א נָ֖א לָֽהּ"
כתוב בפרשתנו "וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה עָנָ֣יו מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה". על מלים אלו כתב ישעיהו לייבוביץ': "(הוא זכה לדַבֵר אל ה' פנים אל פנים) ואף על פי כן הוא נשאר בתודעתו ובעַנוָתו אותו משה כפי שהיה בתחילת דרכו במעמד הסנה".
- לייבוביץ' הוסיף מלים שכל אדם ובמיוחד מנהיג היה צריך לקרוא אותן: "גַאוּתם והתנשאותם של בני אדם נובעת מכך שאין הם מכירים את מעמדם בפני אלוהים, ולכן רק משה האיש הוא הזוכה לְתואר יחידָאִי זה של "עָנָ֣יו מְאֹ֑ד" (ולא סתם "ענו"), מה שלא נאמר על שום נביא אחר זולת משה."
אך עם כל הניסיונות של חז"ל, העונש שקיבלה מרים לא נשכח. בסוף התורה בספר דברים כתוב: "זָכ֕וֹר אֵ֧ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֛ה ה' אֱלֹהֶ֖יךָ לְמִרְיָ֑ם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם"