פרשת בהר – דבר תורה
פרשת בהר שאנו קוראים השבוע מתייחסת בין היתר לשלושה נושאים: שנת השמיטה, זכויות העבד והאיסור על לקיחת נשך
על שנת השמיטה כתוב: "שֵׁ֤שׁ שָׁנִים֙ תִּזְרַ֣ע שָׂדֶ֔ךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְמֹ֣ר כַּרְמֶ֑ךָ וְאָסַפְתָּ֖ אֶת תְּבוּאָתָֽהּ. וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ת שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ יִהְיֶ֣ה לָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַה'"
לגבי זכויות העבד אנו קוראים בפרשתנו: "וְכִֽי־יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר־לָ֑ךְ לֹא־תַעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד. כְּשָׂכִ֥יר כְּתוֹשָׁ֖ב יִהְיֶ֣ה עִמָּ֑ךְ"
ועל נושא הנשך והריבית כתוב: "וְכִֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָ֥טָה יָד֖וֹ עִמָּ֑ךְ וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בּ֔וֹ גֵּ֧ר וְתוֹשָׁ֛ב וָחַ֖י עִמָּֽךְ. אַל־תִּקַּ֤ח מֵֽאִתּוֹ֙ נֶ֣שֶׁךְ וְתַרְבִּ֔ית וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ וְחֵ֥י אָחִ֖יךָ עִמָּֽךְ"
המכנה המשותף המחבר בין כל שלוש המצוות האלו הוא נושא הניצול
- בָעולם התעשייתי המודרני עתיר יכולת ויידע לא למדנו לחיות בהרמוניה עם הטבע אלא רק לנצל אותו, ושכחנו את הכתוב בפרשת יתרו "כִּי־לִ֖י (כלומר לה', ולא לנו) כָּל־הָאָֽרֶץ"
- השנה השביעית, שנת השמיטה, באה ללמד אותנו, שהאדם לא חייב לצרוך את כל הבא בידו, אלא יכול גם להגביל את עצמו ולהשאיר מקום לטבע
- כידוע, העבדוּת לא עברה מהעולם. נכון שהיום השיטות יותר מתוחכמות, אך המטרה נשארת אותה מטרה: לנצל את הזולת, החלש, לטובתנו
- ואז מגיע הפסוק על גאולת העבד אשר בו כתוב: "כִּֽי־לִ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם" – אנו אמורים להיות העבדים ולא האדונים
- ובְעולם אשר יש בו מושגים כמו "over" "משיכת היתר" וה"שוק האפור", אנו עֵדים לכמה התרחקנו מהמצווה "וְכִֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָ֥טָה יָד֖וֹ עִמָּ֑ךְ … אַל־תִּקַּ֤ח מֵֽאִתּוֹ֙ נֶ֣שֶׁךְ וְתַרְבִּ֔ית"
מצוות אלו של לפני 3,000 שנה לא איבדו את משמעותן. אם היינו שומרים אותן, אולי החברה שלנו והעולם כולו היה מקום טוב יותר