פרשת בראשית – דבר תורה

 

השבוע אנו חוזרים לתחילת חמשת חומשי התורה וקוראים את פרשת בראשית

  • האמת היא שזה לא התחיל טוב. כבר כתוב בפסוק ב': "וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵי֣ תְה֑וֹם"
  • רבי יהודה בשם רב מבין את משמעות ה"תוהו ובוהו" בזאת ששום דבר לא היה מסודר: "שמים וארץ, תהו ובהו, אור וחושך, רוח ומים, מידת יום ומידת לילה"- הכול היה בלגן, מלא ניגודים
  • אולי התורה מתחילה בַ"תוהו ובוהו" כדי להזהיר אותנו שהַסֵדֶר אינו מובטח או מובן מאליו אלא דורש מעורבות חיצונית
  • בפירושו של רבי אליהו מזרחי (הרְאֵ"ם), אשר חי בטורקיה במאה ה-15, הוא כתב: "בתחילת בריאת שמים וארץ, כאשר הארץ היתה תהו ובהו וחושך על פָנֶיה, אמר ה': יהי אור" – כלומר, צריך אור לגרש את החושך ולהפוך את ה"תוהו ובוהו" לְעולם שאפשר לחיות בו
  • כתב רבי דוד הלוי, אשר חי בלודמיר בפולין במאה ה-17: "'והארץ היתה תהו ובהו', זוּ מעשיהם של רשעים, 'ויאמר אלהים יהי אור', זוּ מעשיהם של צדיקים" – כלומר, יש מאבק תמידי ומתמשך בין האור לבין החושך עד בעצם היום הזה

למרות שכתוב בסוף כל יום של הבריאה "וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב" ואחרי בריאת האדם אפילו כתוב "וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד", הסיום אינו כל-כך זוהר ומבטיח, כי כתוב בסוף פרשתנו: "וַיִּנָּ֣חֶם ה' כִּֽי־עָשָׂ֥ה אֶת־הָֽאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ"

  • כתוצאה מכך כתוב לאחר מכן שאמר האל: "אֶמְחֶ֨ה אֶת־הָאָדָ֤ם אֲשֶׁר־בָּרָ֙אתִי֙ מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה מֵֽאָדָם֙ עַד־בְּהֵמָ֔ה עַד־רֶ֖מֶשׂ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם". אך נשאלת השאלה: בְמַה היו החיות אשמות?

החיבור בין בני אדם לבין החיות גם נמצא במקומות אחרים בתנ"ך

  • בעשרת הדיברות בקשר לשמירת השבת כתוב: "לֹֽ֣א־תַעֲשֶׂ֣֨ה כָל־מְלָאכָ֡֜ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤֨ וַאֲמָֽתְךָ֙֜ וּבְהֶמְתֶּ֗֔ךָ וְגֵרְךָ֖֨ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶֽ֔יךָ"
  • גם מעַניֵין להיזכר בשאלה הנשאלת בסוף ספר יונה שקראנו רק לפני שבועיים: "וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א אָח֔וּס עַל־נִינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־בָּ֡הּ הַרְבֵּה֩ מִֽשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֨ה רִבּ֜וֹ אָדָ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדַע֙ בֵּין־יְמִינ֣וֹ לִשְׂמֹאל֔וֹ וּבְהֵמָ֖ה רַבָּֽה?"

בְעולם של אור ושל חושך, אשר בו האדם בוחר מה יהיה גורלו, המודעות האקולוגית לימדה אותנו להבין שכל העולם הוא מקשָה אחת, ויש למעשינו השלכות על כולם. הרי בסופו של דבר אנו שותפים לקב"ה בבריאת עולמנו