פרשת ויגש – דבר תורה

דצמבר 9, 2021 /  Michael Boyden  /  כללי

פרשת ויגש שקראנו השבוע היא פרשה אשר בה נפתחו כל הקלפים. סוף סוף, אחרי כל שנות הניתוק, אחרי המפגש שבו רק יוסף הכיר את אֶחָיו והם לא הכירו אותו – יוסף מתוודה בפני אֶחָיו ואומר להם: "אֲנִ֣י יוֹסֵ֔ף הַע֥וֹד אָבִ֖י חָ֑י"

• זה לא שהֶעָבָר נשכח. הרי הזכיר יוסף לאֶחָיו: "אֲנִי֙ יוֹסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה",
• זה היה יכול להסתיים אחרת. יוסף בעצמו אמר להם שהוא "מֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם"
• הוא היה יכול לנצל את מעמדו לסגור חשבונות, אך בִמְקום זאת נהפך המפגש להזדמנות לפיוס ולקֵירוּב

הרבנית חמוטל שובל, שהיא ראש בית המדרש לנשים באפרת ומלמדת גמרא והלכה, שמה לב לעובדה שפרשתנו שזורה בביטויים רבים המתארים קול, מגע וראייה. לדוגמא:

• "וַיִּתֵּ֥ן אֶת־קֹל֖וֹ בִּבְכִ֑י"
• "וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֧ף אֶל־אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ"
• "וְהִנֵּ֤ה עֵֽינֵיכֶם֙ רֹא֔וֹת"
• הרבנית מצביעה על הדמיון בין מלים אלו לבין מה שהתורה מספרת לנו על יעקב ועֵשָו
• כאן אנו קוראים "וַיִּתֵּ֥ן אֶת־קֹל֖וֹ בִּבְכִ֑י", ושם קראנו: "הַקֹּל֙ ק֣וֹל יַעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָֽׂו"
• כאן האחים רואים, אך שָׁם יצחק אינו רואה ואומר ליעקב: "גְּשָׁה־נָּ֥א וּשְׁקָה־לִּ֖י בְּנִֽי". מלים אלו דומות לאלו בפרשתנו "וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֧ף אֶל־אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־נָ֥א אֵלַ֖י… וַיְנַשֵּׁ֥ק לְכָל־אֶחָ֖יו"
• בעיני הרבנית שובל התורה רומזת לנו כי יש כאן תיקון לַמקום שבו החלה הקנאה בין אחים בדור הקודם, הדור של יעקב ועשיו. והתיקון מאפשר לאחים להתאחד ולהיהפך ל"בני ישראל"

ואם התייחסתי לרבנית שובל, שתיבדל לחיים ארוכים, אני לא יכול השבוע לא להזכיר את הרבה הראשונה בהיסטוריה, רגינה יונַס, אשר הוסמכה לרבנות בחודש זה, חודש טבת, בשנת 1935 ושנרצחה באושוויץ בשנת 1942

היא הייתה הראשונה בתולדות עַמנו, שטענה על בסיס של דיון הלכתי שיטתי שוויון זכויות לנשים ביהדות, ובכלל זה הסמכתן לרבנות. יהי זכרה ברוך!