פרשת וילך – דבר תורה

 

פרשת וילך הנָה הפרשה הקצרה ביותר בכל התורה. היא כוללת רק פרק אחד של שלושים פסוקים בלבד

  • הפרק מתחיל עם חלק מנאום הפרידה של משה אשר אמר לכל העם: "בֶּן־מֵאָה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ הַיּ֔וֹם לֹא־אוּכַ֥ל ע֖וֹד לָצֵ֣את וְלָב֑וֹא וַֽה' אָמַ֣ר אֵלַ֔י לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה"
  • לאחר מכן הוא מעביר את המנהיגות ליהושע: "וַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִֽיהוֹשֻׁ֗עַ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כָל־יִשְׂרָאֵ֘ל חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבוֹא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע ה' לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אוֹתָֽם"
  • עבור משה, האיש והמנהיג, זה רגע מכאיב ופגיע במיוחד. עבור העם מדובר בפרידה ממנהיג שקשה להעלות על הדעת את היעדרו. מדובר בשלב של מעבר, שעלול תמיד לגלוש לכאוס, משבר וקריסה. זהו רגע קריטי של מבחן למנהיגותו של משה

הפרשה ממשיכה עם מצוות הַהַקהֵל: "וַיְצַ֥ו מֹשֶׁ֖ה אוֹתָ֣ם לֵאמֹ֑ר מִקֵּ֣ץ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים בְּמֹעֵ֛ד שְׁנַ֥ת הַשְּׁמִטָּ֖ה בְּחַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת…. הַקְהֵ֣ל אֶת־הָעָ֗ם הָֽאֲנָשִׁ֤ים וְהַנָּשִׁים֙ וְהַטַּ֔ף וְגֵרְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ לְמַ֨עַן יִשְׁמְע֜וּ וּלְמַ֣עַן יִלְמְד֗וּ וְיָֽרְאוּ֙ אֶת־ה' אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְשָׁמְר֣וּ לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת"

  • אם בית המקדש היה קיים, היו מקיימים את המצווה הזאת בעוד כשבועיים
  • אפשר להבין מהמלים שציטטתי שכל העם היה צריך לשמוע וללמוד את התורה, אך דרש ר' אלעזר בן עזריה: האנשים באים ללמוד, נשים באות לשמוע. טף, למה הם באים? כדי ליתן שכר למביאיהם"
  • מסתבר שהרעיון שאישה הייתה יכולה גם ללמוד היה זר לו
  • בהגיע זמן מצוות הקהל, היו הכוהנים תוקעים בחצוצרות, וכל העם, אנשים נשים וטף, היו נקהלים בבית המקדש, שם נבנתה בעזרת הנשים בימת עץ גדולה שעליה ישב המלך, וקרא לפניהם פרשיות נבחרות מספר דברים
  • מעניין שדווקא השליט הפוליטי היה צריך לקרוא את התורה בפניהם. אולי בין היתר להזכיר לו, שגם הוא לא היה מעל החוק

אי אפשר בשבת זו בין כסה לעשור לא להתייחס גם לעובדה שזוהי "שבת שובה" על שם המלים הראשונות בהפטרה מספר הושע: "שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד ה' אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ בַּעֲוֹנֶֽךָ". ההפטרה המסתיימת בנימה אופטימית עם מילותיו של הנביא יואל: "וִידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י בְקֶ֤רֶב יִשְׂרָאֵל֙ אָ֔נִי וַאֲנִ֛י ה' אֱלֹהֵיכֶ֖ם וְאֵ֣ין ע֑וֹד וְלֹא־יֵבֹ֥שׁוּ עַמִּ֖י לְעוֹלָֽם"