פרשת ויקהל – דבר תורה

אני לא מכיר דת אחרת כמו היהדות השמה את ערך הזמן בְמקום כל-כך מרכזי

  • רק לנו יש ברכה "שהחיינו וקיימנו הגיענו לזמן הזה"
  • במיוחד עכשיו, כאשר אנו מתחילים לצאת מֵאֵימת הקורונה, אפשר להעריך את העובדה שאולי אנו נמצאים בְפֶתח של פרק חדש
  • השבת, שהיא היום שלפני ראש חודש ניסן, נקראת "שבת החודש", על שם המלים שאנו קוראים מסֵפֶר שמות: "הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה"

אך קדושת הזמן כְמושג מרכזי ביהדות מתחילה זמן רב לפני יציאת מצרים. כבר בסוף מעשה בראשית כתוב:
"וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכָּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת"

  • דרך אגב, זוהי הפעם הראשונה שהמילה "קדוש" מופיעה בכל התנ"ך

השבוע, בפרשות "ויקהל" ו"פקודי", שאיתן מגיעים לסוף ספר שמות, אנו קוראים על סיומה של בניית המשכן במדבר, וכתוב:

"וַיָּ֣קֶם אֶת־הֶחָצֵ֗ר סָבִיב֙ לַמִּשְׁכָּ֣ן וְלַמִּזְבֵּ֔חַ וַיִּתֵּ֕ן אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וַיְכַ֥ל מֹשֶׁ֖ה אֶת־ הַמְּלָאכָֽה"

באותו שלב בַהיסטוריה של העם היהודי לא היה מקום יותר קדוש מהמשכן. הרי כתוב בעניין בניית המשכן: "וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם"

  • אך מעניין שבתחילת פרשתנו המתארת את סיום המלאכה כתוב: "שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֘ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַה'"
  • כמו-כן באמצע פרשת "כי תשא", המתייחסת לִיצירת כלֵי המשכן, פתאום מופיע הפסוק: "וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם"

אמנם בני ישראל בנו את המשכן, אך התורה מזכירה לנו שעֵרֶך השבת וקדושתה עולֶה על קדושת המשכן. תקופת הקורונה הדגישה עבורנו את חשיבות הזמן ואולי לימדה אותנו להעריך אותו