פרשת וישב

דצמבר 18, 2014 /  Cloudnclear  /  כללי

 פרשת וישב פותחת את חטיבת סיפורי יוסף ואֶחָיו, אשר ילוו אותנו ארבע פרשות עד לסוף ספר בראשית

• שוב מדובר באחים אשר מתרחקים אחד מהשני

  • בהתחלה זה היה יצחק וישמעאל – "וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק. וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ."
  • לאחר מכן היה מדובר ביעקב ועֵשָו – "וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ: 'יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי'."
  • ואז אנו מגיעים ליוסף ואֶחָיו, שעליהם כתוב: "וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ."

המלים "וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק" מזכירות לנו סיפור אחר לחלוטין על מרים ומשה. ושם כתוב:

                    "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ."

• שני סיפורים כל-כך שונים: אחד של מזימה ואחד של דאגה ואכפתיות
• לפני מאה שנה בספר שירה ששמו "גבעולים", כתב המשורר יעקב פיכמן את המלים האלה:

"אפשר להיות קרוב, ולהיות מאוד רחוק, או רחוק אבל להרגיש מאוד קרוב."

סיפורו של יוסף כל-כך מזכיר את תולדות אביו. כתוב במדרש רבה:

"א"ר שמואל בר נחמן: 'אלה תולדות יעקב יוסף'. לא היה צריך קרא למימר כן אלא 'אלה תולדות יעקב ראובן (הבן הבכור של לאה)'. אלא מה ת"ל 'יוסף' אלא שכל מה שאירע לזה אירע לזה…. מה זה אמו עקרה אף זה אמו עקרה. מה זה אמו ילדה שניים אף זה אמו ילדה שניים. מה זה בכור אף זה בכור. מה זה נתקשָה אמו בלידה אף זה נתקשָה אמו בשעת לידה. מה זה אָחִיו שונא אותו אף זה אֶחָיו שונאים אותו. מה זה אָחִיו ביקש להָרגו אף זה בקשו אֶחָיו להָרגו." …. זה נתגדל ע"י חלום וזה נתגדל ע"י חלום…. זה מת במצרים וזה מת במצרים…. זה העלו עצמותיו וזה העלו עצמותיו."

האם היה ליוסף סיכוי? כל-כך קל להאשים את הורינו, את ה- DNA, על מגרעותינו ועל חולשותינו. האם אפשר בכלל להשתחרר מהעבר? מסתבר שכן:

• יוסף יסלח לאֶחָיו – "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּ…. אַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב."

מסתבר שיוסף היה מסוגל לראות מֵעֵבֶר לעצמו ולהבחין בתוכנית האלוהית, אשר תציל את משפחתו מרעב בארץ כנען ותוביל את צאצאיה לָאָרֶץ המובטחת.

יוסף הנו רחוק מלהיות מושלם. אז למה הוא מכונֶה "צדיק"? כתב הרמב"ם: "כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכיות ועוונות. מי שזכיותיו יתירות על עוונותיו צדיק."